א-ראס, ג'וברה (כפריאת), עזון, ענבתא, קלקיליה, יום א' 11.11.07, אחה"צ

תקציר

האמינו או לא, אך קיים אתר אינטרנט שנקרא "המקום של אֵם כל התירוצים". אנו תמהות אם הכובשים של השטחים הפלסטינים משתמשים באתר זה, אולי עם שינויים מתאימים לשם האתר, כדי לעשותו פחות תקין פוליטית עבור חלק העולם הזה בעל האופי המאצ'ואיסטי. בכל מחסום ומחסום שאנו מבקרות בו ומתעדות אותו, אנו שומעות תירוצים לכל דבר ודבר. משמרת היום לא היתה יוצאת מן הכלל מבחינה זו.

כביש מס' 55

12:45 - בכניסה לשטחים הפלסטינים הכבושים יש מחסום חדש בכביש מס' 55. הוא עדיין בוהק בצבעי האדום והלבן שלו ורק בקושי ניתן לעבור אותו ואת מחסומי הפלסטיק, המאוישים בשוטר מג"ב אחד ובשוטר כחול של משטרת ישראל.

13:00 קלקיליה

מכיוון העיר ממתינים מעבר למחסום הארעי שמונה כלי רכב - אף אחד לא נכנס. שני חיילים נמצאים במשמרת ושניים אחרים אוכלים באוהל הארעי שלצד הדרך. מייד מבקשים מאתנו "ללכת לעמוד מאחורי סלע הבטון" (הסלע המסיבי הגבוה שעליו מתנוסס שלט אדום-לבן (כמו שיש בכל מקום עכשיו) המודיע לנו שזה "בלתי חוקי להיכנס לשטח הפלסטיני"). לאחר שהערנו לחייל שזה כל כך שקט בשעה זו, נאמר לנו, "היתה לנו התראה חמה ... זה למען הביטחון שלכן שאתן צריכות לחזור".

מכוניות ומשאיות פלסטיניות עוברות את המחסום ללא בדיקה. משאית ישראלית מעוכבת ע"י חייל המפצח גרעינים ויורק את קליפותיהם, כאשר באותו זמן נוצר תור לכיוון קלקיליה והמשאית חוזרת לאחור. אולם הולכי-רגל ישראלים, המשאירים את מכוניותיהם במגרש החנייה, עוברים ללא בעיה מבלי שיעוכבו.

במגרש החנייה מתבצעות כמה פעולות גב-אל-גב: רעפים אדומים מועברים מטנדר אל עגלה הרתומה לחמור וקרטונים של תפוחי עץ מועברים ממשאית אחת למשנהו.

עזון

הכפר סגור בבלוקים של בטון,  כמו בלוקים של משחק ילדים, שמונעים כל כניסה או יציאה. מוניות עוצרות בצומת עם כביש האפרטהייד הראשי, כדי להוריד נוסעים.

על יד קדומים

13:30 - בהתנחלות העתידית שבצד הדרומי של הכביש בואכה קדומים  יש עתה אווירה של שלווה ביתית כפרית (המקום כמעט נטוש לחלוטין, לפני שבוע הוא היה מכותר בכוחות צבא ומשטרה). זוג מתנחלים צעירים מטיילים מסביב לבית, טנדר לבן חונה לצדו. השלטים המכריזים על הקמת ההתנחלות מוצבים שוב לאורך הכביש, הפעם בכיוון הנכון.

15:15 - ענבתא

הגשם ניתך במהירות ובעוצמה והמראה הבראשיתי יכול היה להיות כזה שוב - עם קצת דמיון. עדר של עזים וכבשים מתבוננים במכונית כאשר אנו חונות, ואנפה יושבת על גבי אחד העזים (או שמא כבש?).

כאשר אנו מתקרבות למחסום, אנו שמות לב שהוצב כיסוי חורפי מזכוכית או פלסטיק, שמכסה את עמדות החיילים (כמו בבתי הקפה של תל אביב). מכיוון טולכרם יש תור קצר יחסית של שישה כלי רכב, כולל משאית ענקית של צים וכן מספר משאיות קטנות יותר.

בכיוון אל טולכרם ניצב אוטובוס, על חלונותיו תמונות של עבאס ושל עראפת, מאחוריו יש פתאום תור של 15 כלי רכב. אולם העניינים זזים במהירות. הבידוק, אם בכלל נעשה, הוא אקראי.  עד אשר מעוכב מיניבוס, מלא צעירים, החוזרים מטקס האזכרה לערפאת ברמאלה. כל תעודות הזהות נלקחות, בזמן שהצעירים מפגינים מצב רוח רווי אלכוהול. בזמן שכלי רכב אחרים עוברים בחופשיות, מתלוננים הצעירים ש "כל המחסומים היו פתוחים - למה כאן זה אחרת?" אכן מדוע?

15:30 - יש המתנה של לפחות עשר דקות. המפקד מראה לנו שחייל אחר בודק ת"ז (מאחורי קיר הבטון). הרוב מבין 17 הצעירים מנצלים את ההזדמנות לרדת מהאוטובוס (לשחרר את לחצי שלפוחית השתן מאחורי קיר בטון אחר). המפקד אינו מרוצה שהם יורדים. כאשר החייל מופיע לבסוף עם תעודות הזהות בידו, אומר הנהג בעליצות, "אמרתי לך שכולם בסדר".

 16:00 ג'וברה

14-20 כלי רכב מחכים בתור לעזוב את השטחים הפלסטינים הכבושים, כאשר שוטרים כחולים עוצרים הרבה מכלי הרכב הנכנסים.

שער 753

עגלה רתומה לחמור עומדת לפנינו ועגלה רתומה לסוס מאחורינו, כאשר כולנו מנסים לעבור את המחסום. הבידוק של משאיות קטנות הנכנסות לכפר נראה כאינסופי. חייל יחיד מבצע את הבדיקה, כאשר חייל שני אינו עושה דבר, אפילו אינו מחזיק נשק. החייל הבודק בוחן כל אישור באיטיות אולי מכוונת, הוא סורק כל פינה וסדק בכל מכונית או עגלה, מתחת למושבים, חופר בתא המטען ומתחת לשקים. תור הולכי הרגל משני צידי המחסום הולך וגדל, כך גם התור של כלי הרכב הממתינים. זהו פקק התנועה הראשון במחסום ההפרדה!

16:40 -- א-ראס

אנו מגיעות סוף-סוף לא-ראס, לאחר 10 דקות מתלוננות בפני המפקד המקומי על התנהגות החיילים בשער 753. באותו הזמן מגיע נהג המונית הקבוע של הכפר וגם הוא מתלונן על התנהגות החיילים בשער 753. המפקד מבהיר לנו "האם אינכן יודעות שזהו טקס הזיכרון לעראפת?". והוא מוסיף עוד משפט מדהים, "האם אינכן יודעות שזה (שער 753) הוא הכניסה לישראל?"

מלבד זאת, אין בעיות בא-ראס; התנועה המועטה זורמת בחופשיות, אולם בדרכנו חזרה לג'וברה, אנו מבחינות שאותה ההתנהלות שהבחנו בה קודם, נמשכת בשער 753.