בית איבא, ג'ית, יום ב' 12.11.07, בוקר

 צומת ג'ית אינו מאויש.

7.30 בית איבאשיחה עם נהגי המוניות בקיוסק. הם אינם מרגישים שיפור במצב.

7.45 בכניסה לשכם 7 מכוניות.לפני שאנו נגשות לאזור בדיקת הולכי הרגל אנו חוצות את הכביש ללא כל הפרעה ועומדות אחרי הפניה לקוצין ומשם צופות בקלות על תור המכוניות היוצאות משכם. יש לצין שלאורך כל המשמרת שלנו אנו מסתובבות באופן חופשי לגמרי בתוך המחסום ואף אחד לא מעיר לנו. להפך, מפקד המחסום מברך אותנו בבוקר טוב ידידותי ביותר.

ביציאה משכם 8 מכוניות. לוקח למשאית השמינית שסימנו 20 רגע לעבור כשמפעם לפעם עובר גם רכב במסלול ההומניטרי.בתור של הולכי הרגל בכניסה לעיר המצב משתנה לפי החיל הבודק: כשחיל נעים הליכות בודק אין תור,נשים עוברות ללא בדיקה , גברים אף הם עוברים בדיקה מהירה וגם זה לא כולם. אך כאשר מתחלף החיל לחיל אחר מיד נשמעות צעקות – ואחאד, ואחאד  תור ארוך מצטבר כולם נבדקים כולל נשים וזקנים ויש לחץ .

מפקד המחסום מעיר לחיל ומעביר בעצמו ללא בדיקה אך כאשר הוא זז החיל חוזר לסורו. הפעם סמל מעיר לואך הוא ממשיך להפעיל את כוחו רק כאשר החיל הראשון חוזר המצב נרגע.
ביציאה מהעיר אין כמעט הולכי רגל אך לאלה שישנם נבדקים החפצים באופן יסודי ביותר.

8.30 בכניסה תור של 5 מכוניות וביציאה 9 מכוניות אך כל הזמן יש תזוזה.

8.45 אנו יוצאות. לא קרה שום דבר מזעזע במשמרת שלנו אך ההרגשה הקשה היא שהכל נכנס למין שגרה, שכל אחד יודע את תפקידו ומשחק אותו היטב. הן החילים , הן הפלסטינאים וגם אנחנו. האם ככה זה יהיה תמיד ? יאוש. .