ביר נבאלא, ענאתא, קלנדיה, יום ב' 15.10.07, אחה"צ

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
יעל י. אורית י. אילנה ד. (מדווחת)
15/10/2007
|
Afternoon

 

 

מסלול המשמרת:
14.00 - 17.30  ענאתא, מחנה הפליטים שועפט (כניסה מזרחית), מחסום ליל, קלנדיה, ביר נבאלא

 

 

  גם במשמרת זו רצינו להראות לאורית את המקומות בהם אנחנו משקיפות, לפני שהיא מחליטה להצטרף כחברה למחסום ווטש. הכניסה  לענאתא נראתה כמעט נטושה, זה עדיין יום חופשה והתלמידים עדיין אינם נמצאים ברחובות. ה"כלוב" הוזז לצדו הצפוני של הכביש והערמה שבראשה עֶמדה נעלמה. עבודות עפר מרשימות מתבצעות מדרום למחסום, האם גם זה יהיה חלק של הכביש העוקף את שטח E1?
המשכנו בנסיעה דרך ענתה בכדי לבדוק אם קיימת חומה (או לפחות מחסום) לפני שהכפר מתחבר עם מחנה הפליטים שועפט. ואכן באמצע הכפר דרך המהמורות  הפכה לכביש סלול לתפארה ולאורכו תאורת רחוב. אחרי כ- 200 מטרים הוא חוזר להיות דרך המהמורות המוכרת.

אחרי שיצאנו דיברנו עם נהג של מונית צהובה שחנה על דרך המתנחלים החדשה שתחבר את מעלה אדומים עם ההתנחלויות בצפון. לדבריו יש פעמים שרכב של משמר הגבול חונה ליד היציאה מהמחנה, אבל אין מחסום קבוע. הוא גר בחברון, היה בבוקר בשכם ועכשיו הוא מקווה למצוא נוסעים שיבקשו לחזור אתו. לדבריו היה "תקוע" למשך ארבע שעות בחווארה, נהג אחר התלונן על התורים בקונטיינר. מותר לנהגים להיכנס בדרך שבה אנחנו יצאנו רק עד לנקודה מסוימת, עליה הצביעו תושבי המקום (אין לנהגים מקור מידע אחר), מעבר לאותה הנקודה אין לבעלי לוחות זיהוי פלשתיניות רשות לנסוע. הנהג שאל אותנו על אשתו הירדנית של אחיו וקיבל מאתנו כרטיס של המוקד.

בליל כמעט שמנעו מאתנו לנסוע, כשהחיילים זיהו מי אנחנו, נתנו לנו לעבור, תור המכוניות בכיוון המנוגד (שבאו מרמאללה) היה מאד ארוך. לא היה לנו מקום לחנות והמשכנו לקלנדיה.

בקלנדיה מוכרי המסטיק הצעירים, ומנקי החלונות, המעט בוגרים יותר, התנפלו על המכונית שלנו ונלחמו על השקלים הבודדים שציפו להרוויח מאתנו. שתיים מאתנו ירדו מהמכונית ופגשו פלשתינאי, בעל אזרחות אמריקאית, שלא ניתנה לו רשות להיכנס לירושלים ללא ויזה.

במחסום המכוניות חכינו כ- 45 דקות אף על פי שהתור לא היה ארוך.

נסענו דרך גבעת זאב למחסום רמות בו לא הייתה כל בדיקה של המכוניות שהגיעו בדרך המשובשת לביר נבאללה ובית חנינה החדשה. התנועה הייתה דלילה מאד. עצי הזית עוטים מעטה כבד של אבק, והמסיק זה עתה החל.

כ- 300 מטרים אחרי הפנייה לכפר קלנדיה היה מחסום אך התנועה זרמה, לכל המכוניות, כולל לזו שלנו, ניתן הסימן המוכר המאשר מעבר.