אבו דיס, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ו' 9.11.07, בוקר

צופות: 
מיכל ז., קלר א., אורחת: ג'ולי, עיתונאית מצרפת
09/11/2007
|
בוקר

שיח' סעד, אבו דיס, מעבר הזיתים


9:30 – 12:30 

 
תקציר:  שיח' סעד - אמנם טון הדיבור כלפי הפלסטינים שקט וענייני... אבל... ההחלטות דרקוניות: אין עובר, אין עוברת, לא לתפילה ולא לבית חולים גם לבני 80 ו- 90 . איפה הימים שבהם היה 'שיקול דעת'?  "אולי אנחנו צריכים שוב להתחיל אינתיפאדה?"הביאו כבר לשטח קרוסלותinfo-icon.אבו דיס שומם. רק 3 אנשי דת מהמנזר עוברים בגלימותיהם ועונים בצורה דיפלומטית לשאלותינו.מעבר הזיתים שומם לחלוטין. אנחנו נכנסות מהצד הישראלי ויוצאות חזרה אליו. את ידינו איננו מניחות במכשיר. ולא היתה לנו חגורה בעייתית.

 
9:30 שיח' סעד
 כבר הביאו לשטח 3 קרוסלות. הן עדיין לא מתפקדות אבל נראה שהעבודות מתקדמות מהר. יש עדיין רק שביל צר בין גדרות למעבר בשני הכיוונים.

עשרות תושבים רובם מבוגרים מחכים בסבלנות. החיילים לא מעבירים אף אחד.
אישה מבוגרת רוצה להגיע לבית החולים לטיפול ברגלה. אחרת רוצה לבקר את בתה שילדה ונשארה בבית החולים כי לתינוק יש צהבת. זקנים רוצים להגיע לתפילה.כולנו נדחים. ההוראות חד משמעיות, אין לעבור ללא אישור. פניה שלנו לחיילים, למפקד במחסום, למפקד שמגיע בג'יפ, וגם למפקד האזור ולמוקד ההומניטרי – כל אלה אינם משנים דבר: אף אחד לא עובר היום. כל הגורמים גם טוענים שאין כל שינוי בהוראות והם לא שמעו על כך שבגלל המקרה המיוחד של שיח' סעד, היה מקובל לאפשר לפחות לזקנים לגשת לתפילה בימי שישי.עלי, תושב וותיק בשיח' סעד, אדם חביב, אציל וחכם, שמרבה לדבר על חינוך לשלום, נשמע נסער למרות שהוא שומר על חיוכו הדק: "אני לא יודע מה קורה להם עכשיו. אתמול ניסיתי לעבור עם תינוק חולה והם לא נתנו לי. אולי אנחנו צריכים שוב להתחיל אינתיפאדה?"בזמן שהיינו שם עבר אדם זקן אחד בלבד!

 
11:30 אבו דיס
 האזור כולו שומם. אנחנו עוברות את מחסום הפשפש ופוגשות 3 אנשי דת אירופים, לבושי גלימות חומות, שעוברים דרך המחסום כדי לחזור למנזר.

 2:00מעבר הזיתים
שומם לחלוטין, לא ראינו אף פלסטיני שם, אולי בגלל שהגענו אחרי תחילת התפילה. אנחנו נכנסות לתוך המחסום ועוברות לצד הפלסטיני. אח"כ אנחנו מבקשות לחזור דרך נתיבי הבדיקה לצד הישראלי.החיילת בבודקה מופתעת:- מה אתן עושות פה?- אנחנו ממחסום ווטש ורצינו להראות את המחסום לעיתונאית.החיילת מסבירה ברצון, בהתלהבות:- המעבר הזה נפתח לפני שנה ושמונה חודשים.- ממתי מוצב כאן המכשיר לזיהוי באמצעות כף היד?- כבר קרוב לשנה. הוא מאוד מועיל. פעם היינו חייבים לרשום את המספר של כל מי שעובר. היום המכשיר הזה הופך את הבדיקה למהירה ויעילה יותר. אין כבר צורך בבדיקה גופנית.- אבל כשאנחנו רואות פלסטינים שיוצאים מהמחסום לצד הישראלי, הם תמיד יוצאים עם החגורה ביד...- נכון, החגורה היא באמת בעייה. אין מנוס מלדרוש מהם להוריד אותה.