אבו דיס (הפשפש)

9:30 – הקונטיינר (ואדי נאר) תנועה ערה של רכבים ללא אירועים מיוחדים. כשהגענו היה טרנזיט מעוכב אחד, שהעמיס חזרה את סחורתו. לא הצלחנו להבין אם הוא התבקש לפרוק את הסחורה לצורך הבדיקה והאם קיבל אישור לנסוע לאן שרצה. (ניסינו לשאול את הנהג, אך הוא לא ענה).

נסענו לעזרייה, לבית משפחתו של עבדאללה, הילד הנכה שברברה עוזרת לו. צילמנו את עבדאללה על מנת לשלוח את התמונות לבית החולים בארה"ב, שם הוא מתוכנן לעבור ניתוח שיעזור לו לעמוד על רגליו, וכן על מנת להפיץ את התמונות בין אנשים איתם ברברה הייתה בקשר וביקשו תמונות על מנת לעזור לגייס כספים למענו.

11:30 – אבו-דיס בפישפש עמדו מג"בניקים ובדקו את התעודות של מי שעברו דרך החומה. התעודות של האנשים שעברו דרך המנזר לא נבדקו. ליד בית הקברות ג'יפ וארבעה מג"בניקים. החיילים התנהגו בגסות, צעקו על העוברים והתבדחו על חשבונם. אחד החיילים הציע מצות לילדים שעברו והפחיד אותם מאוד. לא היה ברור אם זה אקט ידידותי. אלינו החיילים היו מסבירי פנים והציעו לנו מים מיד כשהגענו. לשאלתנו ענו בנימוס כי כל מי שיש לו תעודה כחולה יכול לעבור, וכן כל מי שיש לו אישור. החייל האחראי הוסיף כי במקרים מסוימים הוא נותן גם לזקנים ללא אישור לעבור, או לחילופין מסביר להם שהם יכולים ללכת מסביב.
אישה מבוגרת ללא תעודה וללא אישור התעקשה ואכן הורשתה לעבור, אך היה הבדל ניכר בין היחס שאנחנו קיבלנו לבין היחס לו זכו הפלסטינים.
כשחזרנו לפישפש עדיין היו שם מג"בניקים, וכשנסענו משם למלון ראינו חיילי מג"ב מונעים מאנשים לעבור את החומה במקומות שונים לאורכה (כך שמי שרוצה לעבור יכול לעשות זאת, אבל לשם כך עליו לעשות את הסיבוב ולעבור דרך המנזר). המלון נראה נטוש.