זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד' 24.10.07, בוקר

צופות: 
נעמי ל., חנה א. (מדווחת)
24/10/2007
|
בוקר

 

מעבר שומרון,זעתרה/תפוח, חווארה

 

כללי:
שכם כ'חור שחור'? - א/נשים רבים נכנסים אל העיר ורק מעטים מאד יחסית יוצאים ממנה בשעות אלה של היום.
 

6:35 - מעבר שומרון - עמדת הבדיקה לכיוון מזרח הולכת גם היא ומתמסדת. אמנם לא עוצרים מכוניות, אך מחסומי הפלסטיק על הכביש מחייבים האטה עד כמעט עצירה.

7:00 - זעתרה

מכיוון מערב אין מכוניות בתור.

מכיוון צפון: בשעה זו פועלות שתי עמדות. בתור 7 מכוניות ותיזמנו 5 דקות למונית, מרגע שהגיעה ועד שהמשכיה בדרכה.

7:11 - נפתחה עמדה שלישית.

7:15 - עזבנו את זעתרה כשראינו שמיד עם סיום בדיקת ת.ז., התעודות מוחזרות לבעליהן ואנשים ממשיכים לדרכם. בינתיים הצטברו בתור 20 מכוניות סך הכל ל-3 העמדות.


7:25 - עמדות המחסומים בצמתים של כבישי 57/60 לא מאויישות. גם לא בסיום המשמרת.


7:28 - חווארה.

אין תור מכוניות יוצאות.

אין תור מכוניות נכנסות.

אין מכונת בידוק ואין כלבים. המגנומטר מופעל בעמדות בדיקת הולכי הרגל היוצאים.

2 עמדות בדיקת הולכי רגל, כולל עמדה 'הומניטרית'. 5 אנשים בתור.

קצין בדרגת סג"מ המפקד ומבקש שאם יש משהו שנפנה אליו.

7:47 - נפתחת עמדה נוספת.

8:24 - כ-10 אנשים בתור.

בניגוד עז ל'דלילות' ב'אגף' היוצאים משכם, התנועה אל העיר אינטנסיבית כל הזמן. אל מיגרש החניה מגיעות עוד ועוד מכוניות מהן יורדים אנשים הממהרים להמשיך בדרכם.

אשה שהגיעה אתמול למחסום איבדה שם את תעודתה. המפקד מתקשר לאן שמתקשר ומבקש שיבררו בחמ"ל היכן התעודה. הוא לוקח אחריות עליה כיוון שזוכר את המקרה.


כשהחלטנו לזוז מחווארה לבית פוריק, פנה אלינו אחד מנהגי המוניות וסיפר על איש שמעביר גבינות משכם לרמאללה. כל יום נותנים לו לעבור ואילו היום מנעו זאת ממנו. הוא קורא לאיש ואנחנו הולכות אל המפקד. המפקד לוקח על עצמו לבדוק במה הדברים אמורים. הנימוק שאחד החיילים מוסר למפקד הוא שהאיסור על הוצאת הגבינות נבע מכך שאין היום מכונת בידוק ולכן אין דרך לבדוק את תכולת מיכלי הגבינה. חוץ מזה, אחרי שאמרו לאיש שהוא לא יכול לעבור הוא ניסה להעביר אותן במונית ובעל המונית אמר שהן שלו.
המפקד מחליט שהוא יבדוק בעצמו את המיכלים. קוראים לאחד ממובילי העגלות שיגיע לעמדת בדיקת המכוניות עם העגלה. צריך להבין: הגבינות מיועדות לבי"ס לעיוורים ברמאללה. כל דקה בשמש הקופחת (שאחד מהסימנים לחום השורר בחוץ הוא אגלי הזיעה הנוטפים ממצחו של בעל העגלה) מקצרת את חיי הגבינות ומי יודע אם כשיגיעו לרמאללה עדיין תהיינה אכילות. מכסה אחד המיכלים מוסר, הצצה פנימה, המיכל מורד אל האספלט החם, מוחזר אל העגלה והגבינות משוחררות להמשיך בדרך (הכוללת 'כמובן' מחסומים נוספים).
אבל בלי הטפת מוסר וחינוך אי אפשר שבעל הגבינות יוכל להמשיך בדרכו: למה ניסית להעביר במכונית אחרי שאמרו לך שאסור? כלומר, האיסור הוא גם סוג של עונש על כך שהאיש רצה שהגבינות יגיעו ליעדן טריות עד כמה שאפשר.

8:42 - הגבינות עברו ואנחנו המשכנו לבית-פוריק.


8:58 - בית פוריק.

חייל ניגש אלינו ושואל אם יש משהו ואומר 'רק לא לצלם'.

מדי פעם מגיעה קבוצת אנשים מבית-פוריק והבדיקות מהירות.

מכוניות נבדקות לסירוגין - פעם מכונית מכיוון שכם ופעם מכיוון בית-פוריק. כאשר מכונית מעוכבת בתהליך הבדיקה נפתחת עמדה נוספת והמכונית הממתינה בכיוון האחר נבדקת במקביל.

זהותם של אנשים המגיעים מכיוון שכם נבדקת בקפדנות. ברכב שמבקש להמשיך לבית פוריק נמצאים שני נוסעים מלבד הנהג. החייל הבודק שואל 'מי זה מואיז? צא החוצה'. יוצא גבר צעיר. 'התעודה שלך לא תקינה'. מואיז מנסה להסביר שאתמול כן עבר. בכל זאת הוא מסורב והוא והגבר הנוסף חוזרים רגלית לכיוון שכם. נהג המכונית ממשיך לכיוון בית-פוריק.

9:30 - עזבנו את בית פוריק.


9:50 - זעתרה -
7 מכוניות מכיוון צפון.


ולידיעת אוכלי/ות המזון האורגני מביננו: מתחת לכפר תפוח ניצב שלט חדש: 'חוות נעמה' - אזור חקלאי אורגני, תפוח.