בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד' 24.10.07, אחה"צ

צופות: 
דפנה ב., רחלי ב., תמר פ., מלאת ש.
24/10/2007
|
אחה"צ

 

אריאל,חווארה, בית פוריק, מרדה, ג'מעין, זעתרה/תפוח

תקציר:
בצל הפיגוע באריאל - כפרים חסומים, לחץ ומתח קשים בחווארה, בידוק איטי  ועצבני, עיסוק יתר של החיילים בתרגילי סדר  מוציא את הפלסטינים מדעתם, תלונת שווא נגדנו, וסגירת המחסום בבית פוריק עקב נוכחותנו.

14:45  אריאל -
עברנו בדרך למחסומים במשטרת אריאל כי דפנה הבטיחה לאסוף את הטלפונים הניידים המוחרמים של זכריה מ"רבנים למען זכויות אדם".  מסביב לתחנה ובתוכה תכונה רבה בגלל פיגוע הירי בצומת אריאל שעות ספורות קודם לכן.

15:20 הכניסה לכפר מרדה -
שלושה חיילים ברכב צבאי עומדים בפניה לכביש המוביל לכפר.  הכביש סגור במחסום - אין יוצא ואין בא.  החיילים מספרים שהגישה לכפר חסומה כבר שעתיים בגלל הפיגוע.

קבוצה של שישה-שבעה פועלים אשר זה עתה סיימו את מסיק הזיתים במרדה מבקשים לחזור לביתם בג'מעין, אך החיילים מונעים את יציאתם מהכפר ומציעים שיחזרו עוד שעה-שעתיים.  על פי החדשות ברדיו -  בג'מעין נמצא הרכב השרוף שהיה מעורב בפיגוע.

15:30 הכניסה לג'מעין -
 גם כאן ניצבים רכבים צבאיים וחיילים, וגם כאן הגישה לכפר חסומה.  בחור צעיר מבקש להיכנס לכפר ומצווה לחזור כלעומת שבא, "כי יש גם חסם למעלה בכפר".  משאית ארוכה הנושאת על גבה בולדוזר מאיים למראה ניצבת ליד המחסום.  אנו תוהות אם היא הובאה בכדי להרוס בתים בכפר. 

קצת בהמשך הכביש אנו מבחינות בשני גברים ובאישה מבוגרת המתגנבים לכפר המסוגר דרך פירצה בגדר,  בדרך-לא-דרך תלולה.
 

15:40 צומת תפוח -
הצומת פנויה למדי:  שבע מכוניות עומדות בתור ממערב, וחמש מכיוון דרום.

15:43 חווארה - למרות שכפר זה, בניגוד לכל הכפרים האחרים בסביבה, אינו תחת עוצרinfo-icon, כל הדרכים היוצאות ממנו לכיוון ג'מעין חסומות ע"י רכבים צבאיים
.

15:55 מחסום חווארה -
העצבנות והמתח ניכרים בכל פינה.  תורי הבאים משכם משתרכים לאורך רב ומפעם לפעם נשמעות קריאות זעם ואף דפיקות על הקרוסלות מכיוון הממתינים (מספרם כמה מאות, וזמן ההמתנה הוא בין שעתיים לשלוש).  החיילים מתוחים ותזזיתיים.  הם מתעלמים מנוכחותנו כמעט לחלוטין.   באופן חריג מתקיים גם בידוק בכניסה לשכם: שני חיילים בודקים תעודות של כל המבקש לעבור, כולל נשים ולילדים.

אחת מעמדות הבידוק מפסיקה לפעול באופן פתאומי ומוחלט. רק עמדת בידוק אחת נותרה פועלת . הכעס בקרב הממתינים גובר, ומדי פעם נשמעות קריאות "אללה הוא אכבר" מתוך ההמון הזועם.   אחרי כעשרים דקות דפנה מתקשרת למוקד ומתריעה על המצב הקשה.  היא מבקשת לסייע בשליחת נציגים מהמת"ק.
 

יש מעוכב אחד בתא.  רחלי מצליחה לדבר איתו ומסתבר שהוא מעוכב מזה חצי שעה. הוא אומר שלא עשה דבר מלבד לשוחח עם חבר.  הוא ישוחרר לבסוף בשעה 16:45, לאחר שיגיעו שלושה קצינים מהמת"ק.
 

 16:10 מעוכב נוסף, מבוגר יותר, מוכנס לתא.  מאוחר יותר יתברר שהוא נהג ברכב המופיע ברשימות כגנוב וכשנדרש להמתין לבוא המשטרה הכחולה הוא ניסה להימלט.  עד למועד עזיבתנו הוא לא שוחרר.

16.30-  עקב הגעת קציני המת"ק יש עתה מספיק חיילים במחסום, ומייד מתפנים 2 חיילים לסדר שורות ישרות בדרך אל הקורסלות וכמו סוהרים הם מפטרלים עד סוף המשמרת לאורך השורות, רוביהם בידם, לשמור שהשורות תשמרנה בחזותן הנאה. מקומם לראות אנשים מבוגרים נאלצים לעשות תרגילי סדר מסוג זה, שאין להם כל מטרה מלבד "חינוך הנתינים".

16:30 נודע לנו כי הגישה לחארס ולג'מעין נפתחה מחדש.

17:00 -הפתעה לסיום המשמרת: בעוד רחלי ותמר נמצאות בבית פוריק, פונים אלינו החיילים שעד כה התעלמו מאיתנו ומבשרים לנו שניידת המשטרה הכחולה שזה עתה הגיעה מזמנת אותנו אליה.  השוטר בניידת מבשר לנו שהחיילים זימנו אותו כי הפרענו לתפקוד המחסום.  דבריו מקוממים במיוחד מכיוון שלא היתה לנו כל התחככות עם החיילים לאורך המשמרת כולה, וברור שזו הטרדה לשמה.  אנו מסבירות זאת לשוטר, והוא קורא למפקד המחסום שזימן אותו.  מפקד המחסום זורק האשמות כלליות בנוסח "הפריעו לי כל הזמן", "חצו את הקו הלבןinfo-icon", וכו', אך אינו יכול להצביע על אירוע ספציפי או על מישהי שהפריעה לו "אני לא זוכר פרצופים".  השוטר אמנם אינו מגלה סימפטיה כלפינו, וממשיך לנזוף בנו בחצי פה, אך ברור שגם הוא מבין שהחיילים הזעיקו אותו בתאנת שווא.

17:15 -סיום המשמרת.  בדרך הביתה אנו רואות שיש חסימה  בכניסה לכיפל חארת', וגם שם ממתין בולדוזר ענק להכנס.

16.50.-בית פוריק. (רחליב. ותמר פ. )

מיד עם הגיענו למחסום החיילים קוראים:" תסגרו את המחסום עד שהן הולכות" ואכן - אמרו ועשו. תנועת הולכי הרגל והמכוניות נעצרה.
 

לאחר 10 דקות של ניסיונות כושלים לגייס לעזרתנו את "המוקד ההומניטרי" הלכנו, כשהפלסטינים, בשליחות החיילים, פונים אלינו במורת רוח כאחראיות על העיכוב.

חזרנו לחווארה ופגשנו שם שני קציני מת"קinfo-icon - ה. ור. הם מאד כעסו על סגירת המחסום ובקשו אותנו להתלוות אליהם לברור מול החיילים.

נסענו שנית לבית פוריק. עם הגיענו חזר המחסום ונסגר. קציני המת"ק הורו לפתוח אותו מיד ונזפו קשות במפקד המחסום.

נערך דיון ארוך על מקום עמידתנו במחסום. סרבנו לקבל את קו הקרוסלות בטענה שאיננו יכולות לשמוע ולעשות את עבודתנו. הודענו על עמידה לפני העמדה, עם סיום גדר הבטון.

קציני המת"ק הבינו וקיבלו ואמרו שיטפלו בזה מול החטיבה.

הדבר החשוב שקרה הוא שקציני המת"ק אמרו שבשום מקרה אסור לסגור את המחסום.  קיבלנו את מספרי הטלפון שלהם והם התחייבו להענות לכל קריאה על סגירת המחסום.