יום ה' 20.9.07, אחה"צ

צומת ג'ית

אין מחסום

15:08 - 17:06 בית איבא

איזה בלגן! זו הפעם הראשונה מזה חודשיים שאני חוזרת לבית איבא. האבק באויר סמיך מהמחצבה ובגלל כמות עבודות הבניה במחסום. האזור נראה כאילו נהרס במלחמה ולא כאזור בינוי.

החיילים נראים עצבניים. אחרי מספר ימי פעילות צבאית בשכם, כשהצבא מנסה לתפוס קבוצה של פלסטינאים, החשודים בתכנון פגוע התאבדות. אנו שומעות בחדשות, בדיוק לפני הגיענו למחסום, שהקבוצה נתפסה. בזמן היותנו במחסום, נעו פנימה והחוצה לפחות 15 ג'יפים ורכבים צבאיים. חלקם נסעו במהירות פנימה והחוצה, חלקם עם צופרים, חלקם הגיעו בלי שנבחין.

16:00 אנו רואות אוטובוס צפונית למחסום, מאחורי הבניין ה"הומניטרי". כ20 צעירים שעיניהם מכוסות וידיהם קשורות מאחורי גבם, מובלים לאוטובוס. הצעירים כנראה הוצאו מרכב צבאי וג'יפ החונים אף הם שם. עדי צלמה את הההתרחשות. החיילים לא היו מוכנים לספק לנו אינפורמציה על הנעשה. הם התנגדו בחזקה לכך שצלמנו. הם אף התקשרו למשטרה והעבירו לי שוטרת בטלפון שהזהירה אותי לא להפריע לחיילים.

היו שני מתנדבי Eucumenical במחסום בזמן שהייתנו שם. נאמר להם שימי חמישי הם ימים קשים היות והאוניברסיטאות פתוחות בימי חמישי. אך זה הסתבר כלא נכון.

הם ספרו לנו שבכפר זיתה, השער החקלאי פתוח חצי שעה פעם בשבוע ב-8 בבוקר כדי שהחקלאים יוכלו להגיע לאדמתם. הוא נפתח שוב אחה"צ לזמן קצר כדי שיוכלו לעזוב. הרבה חקלאים לא מצליחים להשיג אישור להגיע לאדמתם, ועל כן משלמים לחקלאים שיש להם אישור, כדי שיעבדו את אדמתם.

התנועה הרגילה משכם דלילה מאד. הרכבים בתור מחכים מעל שעה וחצי. הרכבים בתור ה"הומניטרי" נעים מהר יותר. אנו מתלוננות למת"ק, טריק, על כך. הוא מספר לנו שהכל תלוי בחיילים. החיילים עושים בדרך כלל מה שמפקד המחסום אומר להם מבלי להפעיל את השכל הישר. אם יש חיילי מילואים במשמרת, אזי הם הרבה יותר הומניטרים בגישתם. אחרי שעזב, התלוננו במוקד על התור הארוך וב-16:50 ראינו את רס"ן רעאד מהמת"ק וכן נציד מת"ק נוסף מגיעים ותוך כמה דקות התור נעלם.

לא היו מעוכבים בזמן המשמרת שלנו.

תנועת הולכי הרגל היתה דלילה. תור הרכבים לתוך שכם היה ארוך כשהגענו, כ20 רכבים, שלקח להם כחצי שעה לעבור, אך בהמשך המשמרת לא היו יותר מ2-4 רכבים.