א-ראם, ענאתא-שועפאט, קלנדיה

ענתא - היו 5 מעוכבים שנתפסו כאשר ניסו לעבור שלא דרך המחסום . תורים ארוכים של רכבים לשני הכיווניםביציאה ובכניסה לכפר. גולן, מפקד המחסום קיבל את פנינו בצעקות רמות: "תעמדו רק כאן ולא שם !.." כאשר רצינו לשוחח עם המעוכבים "גולן הכועס" כפי שהוא כינה את עצמו פתח בצעקות מתלהמות ואיים שאם לא נזוז משם הוא יזמין ניידת משטרה . כל הזמן הזה דאג לנו ולא למעוכבים.
מאחר ולא נשמענו לגבולות שהוא קבע, הוא קרא לי לשיחה "חינוכית" והסביר לי שבגללנו המעוכב שצריך לחכות 20 דקות כדי לחתום על הטופס שבו הוא מתחייב לא לחזור על כניסה ללא תסריח יחכה יותר.  וגם - שהחיילים הצעירים מסתכלים עלינו במקום לבדוק מכוניות. התור של המכוניות ארוך מאוד כי כל מכונית נכנסת נרשמת ("בגלל גניבת מכוניות" )

א-רם -  גם כאן יש מחסום בכניסה לא-רם לאיתור מכוניות גנובות . לא היו הולכי רגל . כאשר יצאנו המחסום היה ריק מהולכי רגל ומכוניות.

קלנדיה -  חיילי מילואים, משטרה צבאית ומתנדבים במחסום . נאלצנו לבקש כמה פעמים שיפתחו את המסלול ההומניטרי. בסוף הוא נפתח. מפקדת המחסום מטעם המשטרה הצבאית טענה שאין לה מספיק כוח אדם. חלק מכוח האדם היה עסוק בבדיקות כפפה למספר לא קטן של פלסטיניים צעירים . תור המכוניות היוצא לדרום ארוך מאוד : בסביבות השעה 16.15 המחסום נסגר ומכוניות לא הורשו לעבור .שאלנו למה מכוניות לא מורשות לעבור ונענינו בתשובה מעורפלת שדמזה על צורך בסודיות . פתאום שמנו לב שמשאית דלק והיאחסמה את המעבר למשך 20.  כאשר הסתיימה העברת הדלק המחסום נפתח.
שוב אמבולנסים הרוצים לעבור לדרום צופרים אבל מבלי שתהיה להם כל אפשרות שיצליחו לעבור וייתכן שיש מצב של סכנת חיים.