חווארה

הגענו למחסום הצפוני ב-15.00 לערך. מפקד המחסום סמ"ר י. צעק ודחף אדם אחד. כאשר התקרבנו עם מכשיר הקלטה מופעל, הוא צעק: "תעיפו את זה ממני", אולם כאשר "הרגענו" אותו ששום דבר איננו מתכנן להתעופף, הוא הנמיך את קולו. בכל מקרה, האיש ומי שבא עמו הועברו למכלאה, ומפיהם שמענו את סיפור המעשה (הוגשה תלונה על ידי שרה ק): הנדחף הוא נהג מונית שהעביר אדם בן 35 (כאשר אחיו מתלווה אליו) בשעת התקף לב לבית החולים בשכם. במחסום הדרומי הותר לו לעבור, כאשר שתי תעודות הזהות הושארו שם. לעומת זאת, במחסום הצפוני, ציפו כנראה שהמונית תיעצר והאנשים יעברו (ביניהם אדם בשעת התקף-לב) למונית אחרת. נהג המונית לא ידע כנראה על התוכנית המורכבת והמעכבת, ומכיוון שבמחסום הדרומי אושר לו לעבור, הוא הבין שהוא יכול להמשיך הלאה ללא תקופת-המתנה. כאשר חזר מבית החולים, ציפה לו מפקד המחסום הצפוני בצעקות ודחיפות, הוא הוגדר כ"פורץ" ו"שקרן", עוכב, אוים בהזמנת משטרה, תעודות הזהות שלו ושל אחי-החולה לא נמצאו (תופעה שכיחה במקומותינו), ורק כעבור שלוש שעות ומחצה – והתערבויות במת"ק, במוקד ההומניטרי, ובמנהל האזרחי – השניים שוחררו.

תקלה נוספת היתה של שני צעירים, אחד מירדן והשני סטודנט מן האזור, שאף הם הושמו במכלאה למרות שהם ביקשו רק להיכנס לשכם – עבירה שאין עמה קלון וכליאה - אולם מפקד המחסום סמ"ר י' החליט שהם מוכרים לו לשמצה והם טעונים בדיקה. כעבור כשעה הם שוחררו. בינתיים ביקרו במקום מספר "קדקדים" (רב-סרן וכיוצא בו) שהציגו את עצמם בפנינו. עם זאת, הם נתנו גיבוי מלא להתנהגותו המוזרה של המפקד המקומי, ומיהרו להתנער מבקשותינו.פרט לכך, המעבר היה שוטף למדי.