הקונטיינר (ואדי נאר)

צופות: 
נעה ר', יעל ר', איילת פ', תרצה פ' (מדווחת)
26/01/2005
|
אחה"צ

14:50–17:30

המנזר והמלון 14:50 המנזר באבו-דיס פתוח לתנועה. לא נראים חיילים או טרנזיטים ממתינים.
14:55 על הדרך למלון נעים כלים כבדים, מכבש כובש את הכביש, דחפור, משאיות ממתינות. עלינו ברגל. השער החדש שהותקן על הכביש פתוח. 4 משאיות בטור. המלון מגודר בגדר מתכת ששערה נעול. על הגג שני חיילים.
4 ג'יפים של מג"ב מגיעים מכיוון אוניברסיטת אל-קודס ונתקעים מול המלון. לא יכולים לעבור ברווח שנותר בין הגדר לבין המשאיות. המשאיות מתפנות, ובינתיים יורד מהג'יפ הראשון בחור צעיר, אזרח, דובר אנגלית, נראה כמו פעיל שלום או תייר, ומועבר לג'יפ האחרון. הג'יפ עובר לעמוד ברחבה מתחת למלון. ג'יפ נוסף מגיע מכיוון המכולת וממנו יוצא המ"פ א. דורש בשלומנו. סוללים פה כביש? שאלנו. "כן", ענה, "זה משרת גם את האוכלוסייה המקומית, החמולה פה, משפחת קומבל. קיבלו אותו בחינם".
ומה פשר הגדר סביב המלון?"בגלל שזרקו פה אבנים, היו פה בלגנים. זה עדיין רכוש פרטי".ומה עם האזרח בתוך הג'יפ?"לא ראיתי", אומר ביטון, "לא שמתי לב".
בדרך חזרה למטה ראינו את הג'יפ נוסע לדרכו.
15:40 בכביש הכניסה לעזרייה ניידת של משטרה כחולה בודקת כלי רכב.
הקונטיינר 15:50 בכניסה לקונטיינר, במחסום הסוגר את כביש האפרטהייד, מקדם את פנינו רכב לבן ובו סגן צ. מהמת"ק החדש, עוטף ירושלים, שעכשיו, כפי שכבר דווח באחד הדוחות, אחראי על הקונטיינר במקום מת"קinfo-icon עציון. גם הוא דורש בשלומנו, מציע שנתקשר אליו עם כל בעיה. למה מכוניות פרטיות בעצם זקוקות פה לאישור מעבר? שאלנו. "שיקולי ביטחון", ענה. שאלנו אם יוכל לעזור במקרה שמישהו מעוכב הרבה זמן למשל. "לא בטוח. לא בהכל אנחנו יכולים לעזור, אבל תתקשרו".

במחסום תור אדיר לכיוון דרום. למה? "בדיקות ביטחוניות", אומר נציג המת"ק, א'. החיילים עוצרים כל מונית ובודקים את תעודות הזהות של כל הנוסעים, מתבדחים ביניהם, מתזמנים: לפלסטיני לוקח 20 שניות לשלוף תעודת זהות. כלבניות מסיימות לבדוק טרנזיט. עוצרinfo-icon לידנו סמי, שגר בחלק של סוואחרה שמעבר למחסום. מספר על שגרת היום-יום של מי שכלואים על כביש האפרטהייד. כשצריך לעבור או להעביר, הוא מתקשר למי שהוא יכול, לר', לא', "אבל זה בלגן". לפעמים יש חיילים שמבינים, נותנים להעביר.

16:10 טרנזיט לכיוון דרום נשלח לעיכוב. החייל לקח את תעודות הזהות של כל הנוסעים. הם ממתינים ברכב, שחונה בצד המסלול. אחד יורד אל החייל, החייל רושם, הנוסע עולה לרכב ורק אז יורד נוסע אחר. הטרנזיט שוחרר כעבור חצי שעה (16:40).

16:20 מהכביש האסור מגיע טרנזיט ועוצר במחסום. שני חיילים ממהרים אליו. שני פלסטינים יורדים ממנו וצועדים לכיוון סוואחרה. הנהג ישראלי. החיילים מאיימים שייתנו לו דו"ח, כנראה על הסעת פלסטינים בכביש שאסור לפלסטינים. "22 שנה הייתי שוטר, אני מכיר את כל הטריקים", הוא אומר להם, "אם אין שלט, אני עושה מה בראש שלי". השניים שהסיע עבדו במעלה אדומים. "מי המ"פ?" הוא שואל את החיילים. "לא מכיר אותו. מי הממ"ר?" א. "א. היה סמ"פ שלי בעזה". החיילים ויתרו וחזרו למחסום.
"בנות", קורא לנו הנהג, "אל תפריעו למשמר הגבול, הם עושים עבודה חשובה". מסתלק לדרכו.

16:35 מונית עוצרת במחסום לכיוון דרום. מורד ממנה בחור צעיר, והחייל מוליך אותו אל דלת המבנה לצד סככת המעוכבים ועורך בדיקה גופנית על גופו. לא בודק תעודה ומשחרר אותו.
אוטובוס ועליו השלט בעברית "המנהל האזרחי לאיו"ש, הסעה מיוחדת למצוות החאג'" עוצר במחסום לכיוון דרום. החייל דורש תעודות זהות, הנוסעים מניפים דרכונים, החייל מדבר שוב עם הנהג, מבהיר לו שהוא רוצה שיניפו תעודות, ועולה לאוטובוס, שרובו הגדול נשים בלבוש צנוע. בדיקה קצרה ומשחררים.

16:50 ג'יפ מג"ב מגיע מכיוון סוואחרה. הנהג מתלונן בפני חיילי המחסום: "ראיתם איזה פקק יש שם? חבל על הזמן". אחד החיילים בעמדת הבדיקה ניגש לדבר איתו, והוא ממשיך לדרכו. והתור עדיין ענק, אי אפשר לראות את סופו המתפתל. נדמה שהחיילים הגבירו קצב. שניים עומדים על הכביש, בודקים שני רכבים במקביל. עוצרים כל רכב, מבקשים לראות תעודות. כששביל הולכי הרגל מתפנה, מצטרף אליהם חייל שלישי.

16:51 גבר מורד ממונית דרומה ונשלח לסככת המעוכבים. שוחרר כעבור רבע שעה.

16:57 טרנזיט מכיוון הכביש האסור. החייל ונציג המת"ק מודיעים לו: "תסתובב, תיסע לקדר, לעזרייה, לאבו-דיס, לסוואחרה ואז תבוא למחסום". על דופן הטרנזיט המסתובב כתוב: "אני אוהב טיולים".

התור עדיין עצום. נהג סיפר שהוא ממתין שעתיים.והחיילים עדיין מתבדחים. א' נעמד על הכביש מול טרנזיט, כמו תופס טרמפ, ושאל: "לתל אביב?" הנוסעים הביטו במבוכה.