בית איבא

צופות: 
הדסה ט', רותי ו', אסתי ס' (מדווחת)
30/12/2004
|
בוקר

07:30 – כשהגענו מצאנו מעט אנשים עוברים במחסום. צד הקרוסלות ריק וכך גם סככת המעוכבים. לשאלתנו למה ריק עונה החייל שהמחלקה במחסום טובה ומעבירה מהר את האנשים. בהדרגה הגיעו יותר אנשים וגם הסככה לא נשארה ריקה. אישה ללא תעודות מנסה לעבור. טוענת שאמה נפטרה והיא שכחה את התעודה. נתנו לה לצלצל כד לבקש שיביאו לה את התעודה (היא דוברת עברית טובה). בעלה לא הסכים להביאה והיא חזרה למחנה עסכר שם גרה אחרי זמן חזרה עם התעודה ועברה. המעבר זורם מהר וללא בעיות אבל אז גילינו שני מעוכביםinfo-icon חדשים נהגי מוניות שהוענשו בעונש חינוכי עיכוב של שעתיים על כך שהחנו מוניותיהם מעבר לקו. ניסינו למנוע את רוע הגזירה ולדבר על לבם של החיילים, אבל ללא הועיל. מרגע שהוגשה הבקשה לעונש הם כבר לא ראו עצמם אחראיים לשנותו. רק המ"פ יכול. הראינו להם מכתב תשובה של סא"ל ש', רע"ן ביטחון וקשרי חוץ לעו"ד יעל שטיין מכתב מה- 12.10.03 בעניין ענישה של פלסטינים במחסום, ממנו ברור לגמרי למיטב הבנתנו שהענישה הזו אסורה. הדסה צלצלה גם לטלפון שמופיע על המכתב אבל לא הצליחה להגיע לאנשים נכונים ולקבל תשובה. כמו כן הושארה הודעה על כך גם בפרקליטות בתקוה שהדבר יעבור לפרקליט.זהו נושא שראוי שיבדק שוב וייצא בענין זה מכתב חדש וברור גם לחיילים.