חווארה, ענבתא

בדרך למשמרת עברנו בענבתא. הכביש חסום בגדר ברזל צהובה. אין מעבר למכוניות. האנשים המגיעים יורדים מן הרכבים ועוקפים את הגדר. מאחר והמחסום לרוחב הכביש כולו, המעבר הוא בשוליים צרים מאוד. אין חיילים במעבר.

14.45 בחווארה דרום ההקלות נמשכות. הקרוסלות מושבתות. ד' מפקד המחסום מחטיבת הצנחנים ויש חיילים ממשטרה צבאית. אין תורים ומרבית האנשים עוברים ללא בדיקה. הצעירים מופנים לבדיקה לחיילת מ"צ. אין שולחנות לבדיקת תכולת התיקים והיא מתבצעת על הרצפה או באוויר.חייל וחיילת מ"צ, בודקים את הרכבים המבקשים לעבור. ההוראה של המפקד היא להשבית את המנועים לפני כל בדיקה או בירור עם הנהגים. המפקד מעורב בעבודת החיילים ומפעיל את שיקול דעתו להקל ברב המקרים.ההוראה של ד' מפקד המחסום לתת עדיפות לאמבולנסים, ואכן הם נבדקים לפני רכבים אחרים. בסככת המעוכבים שני מעוכבים. הם משוחררים לאחר כחצי שעה.אשה אחת ואביה, בעלי תעודות זהות כחולות, אינם מורשים לעבור. לדברי האשה ילדיה ובעלה מתגוררים בשכם.כתובתה שלה ושל אביה בירושלים. לדברי ד' המפקד אין להם אישור לעבור. את האישור, אומר ד', יש לבקש אצל הקצין לפניות הציבור של פיקוד מרכז, והוא רושם לי ביוזמתו את מספר הטלפון 02-5305398. גלית משאירה הודעה במשיבון של מספר זה, ומתקשרת למוקד להגנת הפרט שם מפנים לאותה הכתובת, ונותנים את אותו מספר הטלפון. גם במת"ק טוענים את אותה הטענה שאין הם יכולים לעשות דבר. הפרוצדורה היא שהבעל בשכם צריך להגיש בקשה לקבלת אישור מעבר עבור אשתו. אני מוסרת לאשה ולאביה את מספר הטלפון של הקצין לפניות הציבור.

15.00 שני מעוכבים. אחד משוחרר לאחר זמן קצר השני מוכרז כעציר. התסריך שלו נקרע בהפגנתיות על ידי מפקד המחסום. חיילת המ"צ אומרת, מאוכזבת: "למה קרעת, יש לי אוסף בבית". אותה חיילת מעכבת לבדיקה צעירה ומחטטת בשקית שלה, כשהיא פונה למפקד בגאוה ומזכירה לו מקרה בו מצאה בכליה של אשה אחרת תמונות של שאהידים.[היש ספק שבטחון המדינה תלוי בהחרמת תמונות אלה?]. מן המחסום הצפוני מגיע חייל ובידו פלנלית הנקשרת סביב עיני העציר, והוא מצווה לשבת על הרצפה. חייל עומד לשמור עליו.מפקד המחסום מתיר לעציר להתקשר למשפחתו ואף מחזיק עבורו את מכשיר הפלאפון. בן דודו של העציר מורשה להוציא מכיסיו את הכסף. לדברי המפקד העציר חשוד, והנוהל הוא לאזוק אותו, ולקשור את עיניו. [הדבר תמוה מה הוא יכול לראות בסככת המעוכבים שאינו מכיר, מדוע צריך עוד טרם התקבל האישור "למסוכנותו" מן השב"כ לנהוג בו באופן משפיל, כוחני האמור להפיל עליו פחד]. אין בסככת המעוכבים אפשרות לשבת אלא על הרצפה או לעמוד. ולעציר אין אף את הפריבילגיה לעמוד. גלית לוקחת את שמו של העציר ומעבירה אותו למוקד להגנת הפרט. הם מבקשים את מספר הזהות שלו, אך המפקד מסרב לתת אותו אלא אם יתקשרו אליו ישירות.ד' המפקד משתף ואומר שכנראה העציר בסדר, ועוד מעט ישוחרר לדרכו. לשאלתי איך יעבור אם התסריך שלו נקרע, עונה ד' כי התסריך ממילא כבר לא היה בתוקף. ובכל זאת ייתן לו לעבור. על רקע זה בודאי שהנוהל של האזיקים וקשירת העיניים מיותר עד שלא הוכחה בבדיקה זהותו.

15.55 אנו עוזבות את המחסום.