בית איבא

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
הדסה ט', רותי ו', אסתי ס' (מדווחת)
30/01/2005
|
בוקר

 07:30 – כשהגענו מצאנו אנשים מעטים עוברים במחסום. צד הקרוסלות ריק וכך גם סככת המעוכבים. לשאלתנו מדוע ריק ענה החייל שהמחלקה במחסום טובה ומעבירה את האנשים במהירות. לאט לאט הגיעו יותר אנשים וגם הסככה לא נשארה ריקה. אישה ללא תעודות ניסתה לעבור. היא טענה שאמה נפטרה והיא שכחה את התעודה. נתנו לה טלפון לצלצל אולי יביאו לה התעודה (דוברת עברית טובה). צלצלה, בעלה לא הסכים להביא והיא חזרה למחנה עסכר, שם היא גרה. אחרי זמן חזרה עם התעודה ועברה.
המעבר היה מהיר וללא בעיות עד שגילינו שני מעוכביםinfo-icon חדשים: נהגי מוניות שהוענשו בעונש "חינוכי" – עיכוב של שעתיים על כך שהחנו את מוניותיהם מעבר לקו. ניסינו למנוע את רוע הגזירה ולדבר על לבם של החיילים, ללא הועיל. מרגע שהוגשה הבקשה לעונש הם כבר לא ראו עצמם אחראים לו או יכולים לשנותו. רק המ"פ יכול. הראינו להם את מכתב התשובה של סא"ל שרון אפק, רע"ן ביטחון וקשרי חוץ, לעו"ד יעל שטיין, מה- 12.10.03 בענין ענישה של פלסטינים במחסום. ממנו ברור לגמרי שהענישה הזו אסורה. הדסה צלצלה גם לטלפון שמופיע על המכתב אבל לא הצליחה להגיע לאנשים נכונים ולקבל תשובה. כמו כן הושארה הודעה על כך גם בפרקליטות, בתקווה שהדבר יעבור לפרקליט.זהו נושא שראוי להיבדק שוב. יצא בעניין זה מכתב חדש וברור גם לחיילים.