סאלם - עסקת טיעון, הארכת מעצר

צופות: 
חסידה שפרן,קליר אשכנזי (מדווחת)
08/02/2016
|
אחה"צ

אולם מס. 1.

השופטת: אבישג אגמי מרדכי

 

כללי: צפינו בארבעה משפטים, כולם בתחום הפלילי.

 

הנאשם: אסעד רמאדאן

הסנגור: אלכס כהן

העבירה: הכנסת כספים או קבלתם ללא היתרלשם מגע עם האויב.

 

הסנגור מציג את שיקוליו להסדר טיעון, ומתגלה סיפור שלא קל לראותו כ"הכנסת כספים לשם מגע עם האויב, שיש בכוחה להפריע לכוחות הביטחון למניעת פעולות של ארגוני טרור".

הסנגור מציג את הנאשם כאדם כבן 40, ללא עבר פלילי. חייו פשוטים: יש לו משק, הוא מוכר עזים וגם סוכן למכירת בשר. הוא נפל לעוקץ של גורמים מסוימים שרכשו ממנו בשר. תחילה התחייבו לשלם לו, ואח"כ שילמו לו בדרך לא דרך בכסף ירדני, שהגיע דרך ירדן. הוא נחקר 10 פעמים במשך שבוע, ובחקירה אומת שהוא מכר את הסחורה והיה אמור לקבל את הכסף. הכסף (10.000 דינר), כ - 55 אלף ש"ח, שנלקח מביתו, חולט ע"י הרשות הפלסטינית ונמצא עכשיו בידי השב"כ.

הנאשם נמצא קירח מכאן ומכאן, יצא בלי הסחורה ובלי כסף, כאשר יש לו משפחה לכלכל, והוא מבקש להשיב לו את כספו.

התביעה דורשת: הימים ששהה במעצר, קנס על סך של 2000 ש"ח או חודשיים מעצר תמורתם (הסנגור מעיר שבאזור מגוריו השכר המקובל ליום עבודה הוא 20 ש"ח) ו 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 5 שנים שבהן לא יעבור עבירות מסוימות, הכנסת כספים או קבלתם ללא היתר לשם מגע עם האויב.

השיקולים להסדר: מדובר בעבירה שיש בכוחה להפריע לכוחות הביטחון למניעת פעולות של ארגוני טרור, אולם במקרה זה אין הוכחות לכך. הסכום שהוכנס אינו מבוטל, אך גבוה מאוד. כמו כן לנאשם עבר נקי, והיום הודה בבית המשפט, ובכך חסך מזמנו. לפיכך ההסדר הולם ונבקש לקבלו.

העונש: עונש מעצר כימי מעצרו עד היום, 7 חודשי מאסר על תנאי על כל עבירה שהיא הכנסת כספים ללא היתר, וכן קנס של 2000 ש"ח. מעשים כמו שעשה הנאשם מקשים על הרשויות לפקח על הכנסת כספים לאזור.

בסופו של הדיון הסביר הסנגור לבני המשפחה שנכחו במקום כיצד עליהם לשלם את הקנס ( לשלם בדואר, ולאן להעביר הפקס את האישור על התשלום). מיד עם קבלת הפקס, העציר ישוחרר לביתו.        

 

הדיון של 3 העצורים הבאים הינו דיון בהארכת מעצר לצורכי חקירה, טרם הגשת כתבי אישום.

השלושה חשודים בשוד מזוין, גניבת רכב, זיוף מספרי רכב, החזקת נשק והתחזות לשוטר.

הדיון במעצרו של כל חשוד הוא בנפרד.

 

הנאשם: תאמר נביל מוסטאמה.

עצור מה-11.1.16.

עורך הדין גונן נמצא באולם, אבל אינו מעונין בקבלת התיק.

בני משפחה אינם נוכחים.

השופטת מורה על הארכת המעצר ב-8 ימים לצורך השלמת החקירה. התיק יועבר לעיון התביעה בדו"ח הסודי.

 

הנאשם: מוחמד אבו-טור.

חשוד מס. 2 באותה עבירה. גם הוא עצור מה-11.1.

עד היום, במהלך כל הדיונים שהתקיימו בעניינו לא הגיע אף אחד מבני המשפחה, ולא הייתה אפשרות להסדיר את ייצוגו. הממונה על התביעה מבקש לאפשר לנאשם לדבר טלפונית עם אחיו מוג'הד כדי להסדיר את הייצוג. בינתיים עו"ד גונן מקבל עליו לייצגו.

 

הנאשם: בהר אוולאד.

גם הוא עצור מה-11.1.

הסנגור: עיסאם מרארה.

התביעה מבקשת הארכת מעצר ל-8 ימים לצורך השלמת החקירה.

הסנגור אינו מתנגד להארכת המעצר, אבל מציג סיפור ששמע ממרשו. לדברי העצור,  כשהיה בחקירה ביקש וקיבל מיםinfo-icon לשתייה, ואחר כך לא הרגיש טוב וגבו ממנו עדות, שהיא הודאה למעשה, אלא שהוא בעצם לא ידע על מה שהעיד, מאחר שהנוזל ששתה גרם לו לבלבול. 

הסנגור מבקש שבית המשפט ישמע מהעצור עצמו את סיפורו, כאשר הוא מבהיר כי בהמשך יבקש משפט זוטא לעניין טיב ההודאה שמסר. עוד מבקש הסניגור, כי העצור ייבדק ע"י המעבדה לבירור אותו החומר שהיה בנוזל, ואשר גרם למרשו למסור אותה עדות/הודאה.

למרות ששלב המעצר איננו שלב הדיון בטיב ההודאה, השופטת נעתרת לבקשת הסנגור ונכנסת לעובי הקורה.

החשוד מדבר: ישבתי יומיים בחדר בלי אוכל ובלי שתייה. אחר כך ביקשתי מים ונתנו לי, ואחרי כששתיתי לא ידעתי איפה אני ומה אני אומר. לקחו אותי לחקירה, צילמו אותי וצחקו, ואמרו לי לדבר עם מוחמד תאמר ומחמוד. זה קרה לפני 5 ימים. ביקשתי שיביאו מישהו שיגיד שאני גנבתי לו את האוטו. הביאו לי אחד שאמר שהתקרבתי לרכבו והוא שאל אותי מאיפה אני, והאיש במכונית הרים עליי נשק ואני ברחתי. אני בן 23 ובחיי לא ברחתי מאיש. 

בשלב זה אחד החוקרים הנוכחים באולם מקריא דברים מתוך הדוח הסודי. הוא חזר ואמר שביום רביעי וחמישי לא אכל ולא שתה. "באותו לילה, עוד לפני שהודיתי, הביאו לי את האיש שאמר שגנבתי לו את האוטו, ואחרי זה שתיתי את המים, ואחרי זה דיברתי דברים שאני לא יודע עליהם. ביום רביעי וביום חמישי לא אכלתי ולא שתיתי, ובלילה הביאו לי את האיש מהאוטו".

השופטת מבקשת לדעת איזו בדיקה עליה לבקש מהמעבדה. היא מעיינת בחומר החקירה ואומרת שזה לא מסתדר עם השתלשלות העניינים שהחשוד מספר, שהודאתו של החשוד תואמת את הדברים שהוא הודה בהם לפני יום חמישי.החוקר חשף את העובדות האלה מתוך התיק הסודי. החוקר טוען שאסור לתת לנאשם שום חומר, אפילו לא כדור נגד כאב ראש, ומביאים ראיה מבן-דודו של הנאשם, מחמוד עוואד, שמצוי בחקירה, ביקש כדור נגד כאב ראש ולא קיבל, משום שרק מהרופא במעצר אפשר לבקש תרופה, אפילו לכאב ראש.

החוקר ממש מכתיב לשופטת ש"מדובר בטענות שהן עורבא פרח"

[לדעתה של קליר: הטענה מופרכת עד לאין שיעור. יותר מכך- מועד הדיון במעצר איננו השלב שבו נכנסים לסוגיית טיב ההודאה ואופן גבייתה, אלא רק עם תחילת הדיון במשפט עצמו.]

השופטת לתובעת: יש לכם צפי למשפט זוטא בקשר לשתיית המים. יש ויכוח בין החוקר לבין הסנגור, שאיננו מצליחות לשמוע.

בינתיים נכנס לאולם כ' הממונה על התביעה, והוא טוען שההודאות שניתנו על ידי הנאשם דווקא גרמו לו להקלה, ואין צורך בבדיקות מעבדה. אם הנאשם רוצה, הוא יכול להגיש תלונה למח"ש.