עופר - הארכת מעצר, נשים

צופות: 
נורה אורלוב, ניצה אמינוב (מדווחת)
29/12/2015
|
בוקר

 

אנו רואים בחומרה יתרה את ביזוי גדר הביטחון, אסור להרשות שאי כיבוד גדר הביטחון ייהפך להמלצה בלבד.

 

יום דיונים "רגיל" באולם הארכות המעצר.

שב"חיםinfo-icon, חברות ב"כותלא איסלאמיא" (כשהיה סטודנט ב-2013 ובאותה שנה גם סיים את לימודיו, אבל מה זה משנה לגבי אישום שמוגש בדצמבר 2015 נ.א.), ושופט שמאשר את כל הארכות המעצר שהתביעה ביקשה.

 

ופתאום שמעתי את דברי התובע והשופט.

מדובר בסטודנט שבחופשת הסמסטר רצה להתפרנס מעט, חצה את הגדר (מונח די סטריליinfo-icon, אני קוראת לה חומה נ.א.), הגיע למזרח ירושלים וניסה לעבוד עם בסטה בשער שכם.

 

התובע הסביר שעבודה בישראל ורצון להתפרנס אינם יכולים להוות שיקול לחלופת מעצר, והשופט בהחלטתו הוסיף את האמור לעיל, ושבגלל המעבר דרך הגדר קיימת אף מסוכנות גבוהה מהרגיל שהאיש ישוב לסורו.

מסתבר שהסטודנט כבר נעצר לפני כמה שנים באותה אשמה, לא ישב במאסר, אך קיים אלמנט הרצידיביזם (כלומר חזרה על התנהגות עבריינית נ.א.).

נו, אז שיתכבד וישב במאסר עד תום ההליכים.

 

בני המשפחות מקפידים להגיע לדיונים של יקיריהם, ובבית המשפט מקפידים שרק שניים מבני המשפחה יורשו לשבת באולם. כאילו שזה באמת משנה אם ישבו שניים או שלושה מבני המשפחה. ההגעה לבית המשפט מהווה פעמים רבות תחליף לביקור בכלא, מה עוד שרבים מנועים מביקור יקיריהם. עם זאת, פעמים רבות הדיון קצר מאוד, יש דחייה וקביעת מועד חדש לדיון, ובני המשפחה יוצאים בפנים נפולות.

כך היה בדיון של היפאא אבו צביח (מנהלת בי"ס בת 37 שלה 6 ילדים, הקטן בן שנתיים). בעלה ואחותה הגיעו, חיכו לדיון עד שעות אחר הצהריים המאוחרות, ואחרי זמן קצר וקביעת מועד נוסף לשבוע הבא, היא והם הוצאו מהאולם. הם, כמובן, יגיעו גם בשבוע הבא.

 

ובשיחות בחצר אותם "הסיפורים הרגילים" - איך הגיעו בלילה, שברו את דלת הכניסה והפכו את הבית. הפחידו את הילדים הקטנים, וחטפו את מי שרצו לחטוף. כולם מדברים עם כולם (וגם איתי), אנשים מחברון, קלנדיה, רמאללה וכל מיני כפרים - חולקים את סיפורי החיים תחת הכיבוש.