עופר - עסקת טיעון, יידוי אבנים

צופות: 
חוה הלוי, איבון מנסבך
16/12/2015
|
בוקר

אולם מס. 4

 

בפני השופטת אתי אדר מונחים 24 תיקים.

נכחנו ב- 10 דיונים, מהם נדווח על ארבעה.

 

ג'ומעה חסן ג'ומעה חואג'ה - ת.ז.910911619  - תושב נעלין.

מואשם בייצור וזריקת חפץ מבעיר .

הוא נעצר ב-4.11.14.

הסנגור הוא חאלד אל אערג', ויש עסקת טיעון.

כתב האישום מייחס לו, יחד עם אחרים, שבחודשים מאי ויולי בשנת 2013 השליך בקת"בים לעבר רכבים ישראליים בכביש 446. שנה לאחר מכן זרק אבנים לעבר כוח צה"ל. ב-2014 נסע ברכב לעבר גדר הביטחון והניח שם חומרים מבעירים. אחרי שהחומרים המבעירים התפוצצו הם ברחו מהמקום. עבירה אחרונה זו מוגדרת כ"עבירה כנגד הסדר הציבורי". כתב האישום אינו מציין תאריך מדויק או מקום מדויק או כל פרט אחר, חוץ מהשנה שבה נעשתה ה'עבירה'.

ההגדרה האחרונה הזו מראה מה חושב צה"ל על תושבי השטחים ועל סדריהם.

בא צבא כובש עם חייליו ונשקו וקסדותיו, חוסם את הדרכים ומציב מחסומים, מפריע לעבור ולנהל חיים נורמליים, בונה גדרות וחומות ועוד תעלולים מעין אלה, ובאופן כללי מפריע מזה שנים רבות לכל סדר ונוהג שהיו נהוגים במקום. אבל מה? הסדר של הצבא עם הנשק והנגמ"שים והפשיטות לעת לילה והמחסומים -  הוא הוא הסדר הציבורי!!! הם, החיילים, והג'יפים שלהם, והנגמ"שים שלהם והמחסומים והמינהל האזרחי ופקודות המטכ"ל וההתנחלויות המפקיעות את האדמות החקלאיות – זה הסדר הציבורי. ומי שמתנגד לכל התועבה הזו, נאלץ, כדי לזכות בעסקת טיעון,  "לחזור בו מכפירתו", והוא מואשם בבית המשפט של הקסדות והרובים והקרוסלות בהפרעה לסדר הציבורי. 

ניסוח ההאשמה קובע שהסדר הציבורי הוא הסדר שכופה הצבא, וכך הוא יוצר תודעה  המבטלת את אנושיותו ותרבותו והרגליו של זה שאין לו נשק.

הבחור ג'ומעה חוואג'ה נעזר בקביים וגם ישב איתם על הספסל בבית המשפט. יש לו בעיה בגב.

השאלה היא איך היה מסוגל לבצע את כל המעשים המצוינים בכתב האישום – לזרוק, להשליך, לרוץ וכו', עם קביים. בהחלטת השופטת נזכרה בעיה זו וגם יש מסמכים רפואיים המאשרים זאת, אבל לא שמענו ששאלו איך היה יכול לבצע את כל הנ"ל לאור נכותו.

גזר הדין: 22 חודשים מיום מעצרו (כלומר שנשארו לו עוד 10 חודשי מאסר) ועוד 16 חודשים מאסר על תנאי ו-2000 ₪ קנס או חודשיים מאסר תמורתם.

 

עדנאן מוחמד עיד עזאת זרו - ת.ז. 911709236

מואשם בהחזקה וסחר באמל"ח.

עוה"ד ביקש דחייה לחודש - כדי להגיע להסדר עם התביעה.

 

עבד אלחלים רוחי עבד אלחלים חמאד - ת.ז. 937433746 - בן 24, תושב סילואד.

האישום: בתאריך 4.9.15 יציאה מן האזור ללא היתר, והפרעה לחייל במילוי תפקידו. הסנגור: אכרם סמארה.

הסצנה האלימה שהובילה את עבד אלחלים חמאד אל הספסל של בית המשפט הצבאי, ובעיקר האופן שבו היא מתוארת בכתב האישום, מוכרת כנראה לאלפי פלסטינים וגם לחברותינו המשקיפות במחסומים.

הוא נתפס במחסום א-זעים  ללא אישור. עד כאן זה כנראה נכון. ומעכשיו – תיאטרון האבסורד.

חמאד ושניים מחבריו הגיעו למחסום א-זעים וניסו לעבור. אחד השוטרים במחסום התכופף כדי לערוך חיפוש בחפציהם, ואולי גם בתעודותיהם, של השניים.  התפתחה תגרה שכללה צעקות ואלימות גם מצדו של הנאשם חמאד אשר הכה את השוטר,  וגם ניסיון מצדו של החבר לקחת את נשקו של השוטר.

טוב, כמובן, לא היינו שם במחסום, אבל הרעיון שפלסטיני יחליט להכות שוטר או חייל במחסום, במקום מלא חיילים וגדרות, והחייל חמוש... נו, זה קצת לא מתקבל על הדעת. יתר על כן, בכל המחסומים מותקנות מצלמות. לא שמענו על שום עדות או הוכחה או על סרט צילום שהובאו כדי להוכיח את ההאשמה.

כדאי גם לשים לב איך מתוארת ההאשמה – הפרעה לחייל במילוי תפקידו. לא האלימות שהייתה שם לכאורה, אלא פגיעה בתפקידו של החייל!! ומה תפקידו של החייל? אכיפת מערכת הערכים והצרכים של הכיבוש, ובזה כנראה אסור לפגוע ועל כן גזרה עליו השופטת 15 חודשי מאסר מיום מעצרו, 10 חודשים על תנאי וקנס של 2500 ₪.

 

ראפת שחאדה אברהים אבו שקרה - ת.ז. 401880307

בן 19, תושב קדורה, חשמלאי במקצועו.

מואשם ביידוי חפצים.

הסנגור: אכרם סמארה.

 

ראפת נעצר ביולי השנה, כנראה בעקבות הפללה כמו רוב הבחורים שראינו היום.

בעת ביצוע העבירה הוא היה קטין.

בשנת 2014 (לא צוין תאריך מדויק, מקום או שעת העבירה) הוא זרק אבנים בשתי פעמים. פעם אחת באזור רמאללה (חולשת הראיות!!), ופעם אחת חודש או חודשיים אחרי כן, במחסום עופר, לעבר ג'יפ צבאי.

עסקת הטיעון כללה כמובן גם את עברו הנקי וחולשת הראיות. השופטת קיבלה אותה.  

גזר הדין: מאסר 8 חודשים מיום מעצרו

10 חודשים על תנאי למשך 4 שנים

וקנס של 3000 ₪.