עופר - חקירת עד, נשים

צופות: 
ניצה אמינוב (מדווחת)
01/11/2015
|
בוקר

ועוד על שיטות החקירה של השב"כ (ותמיד כדאי להזכיר שהחלטת הבג"ץ משנת 1999 בסופו של דברים מאפשרת עינויים).

 

שופט: סגן הנשיא: סא"ל צבי היילברון

תובע: סגן נתנאל יעקב חי

סנגורים: עו"ד סחר פרנסיס ועו"ד מחמוד חסאן

עצורה: ח'אלדה כנעאן מוחמד ג'ראר,  ת.ז.946614138  - תיק 3058/15

 

העד המרכזי הפעם היה אחמד זהראן. אחמד זהראן ישב בכלא למעלה משמונה שנים, והתובע טוען שהמאסר היה באשמת השתייכות לחזית העממית. אחת ההוכחות לכך, לדברי התובע, היא שכשהוא היה בכלא הוא היה באגף אנשי החזית העממית. זו הזדמנות להבהיר משהו ששמענו כבר במשפטים רבים - שירות בתי הסוהר הוא שמחליט באיזה אגף למקם כל אסיר ובכך קובע את השתייכותו הפוליטית.

אחמד זהראן אמר שהוא איננו אדם דתי וחשב שאין טעם שישב בכלא כל כך הרבה שנים עם אנשים דתיים. אי לכך השב"ס החליט שהוא שייך לחזית העממית ושיכן אותו באגף של החזית.

 

בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם התובע הביא את זיכרון הדברים (הזכ"ד) שנכתב על ידי חוקר השב"כ. עו"ד חסאן התנגד להצגת הזכ"ד מבלי שמביאים את החוקר שכתב אותו. השופט קיבל את טענת התביעה שהצגת הזכ"ד מיועדת רק לריענון זכרונו של העד.

כמובן שמהר מאוד זהראן הוכרז כעד עוין - הוא טען שהדברים שמופיעים בזכ"ד לא נאמרו על ידו.

בין כל השאלות/קביעות של התובע וההכחשות של העד נשאלה השאלה הבאה:

מי זו כרימה זהראן?והעד השיב: אשתי.

מסתבר שהצבא הגיע לבית, לקח את כרימה זהראן לחקירה. נתנו לאחמד להקשיב בטלפון לחקירה שלה, לצעקות שצעקו עליה וקיללו אותה, כולל חילול אלוהים.

כשהגיע שלב החקירה הנגדית ע"י עו"ד חסאן שמענו על החקירות השונות. באחת הפעמים העד נחקר במשך 85 ימים. חקירה אחת, למשל, ב 2.4.13, התחילה בשעה 13.30 והסתיימה ב 3.4.15 בשעה 05.00 - כלומר, נמשכה כ-14 שעות.

העד סיפר שבמהלך כל החקירה היה קשור לכיסא. הכוונה לכיסא קטן עם משענת נמוכה. הידיים אזוקות לאחור למשענת הכסא. הרגליים אזוקות לרגלי הכיסא שמחובר לרצפה. באותה הפעם, כשהעד ביקש ללכת לשירותים ושיחררו את האזיקים, הוא קם והתעלף. הוא התעורר במרפאה כשלגופו מחובר מכשיר א.ק.ג. (לבדיקת לב). במרפאה היו שני רופאים, אחד מהם נתן לו תרופה ואמר שעכשיו הוא ירגיש הקלה. העד אמר: "הוא נתן לי תרופה, הייתי קשור לכיסא, שם לי את התרופה בפה ונתן לי מיםinfo-icon. לא ראיתי איזו תרופה".

 

עורכי הדין שוב ביקשו להביא את חוקרי השב"כ שהכינו את הזכ"ד וציינו שכל כך הרבה שעות חקירה הניבו רק כמה דפים, דבר שאיננו סביר.

שוב החליט השופט שאין בעייה להציג את הזכ"ד בלבד.

מהשאלות של עו"ד חסאן עולה שהחוקרים (שהיו רבים) רצו להאשים את זהראן בחברות בחזית העממית, אבל גם רצו שיפליל את ח'אלדה ג'ראר. "האם פגשת את ח'אלדה ברחוב או במפקדה?" - העד הכחיש שפגש אותה.

חקירת העד נמשכה גם לאחר ההפסקה ואז עו"ד חסאן שאל אותו האם הוא מסכים שיבקשו את תיקו הרפואי מהכלא - לאור זה שציין שהתעלף 3 פעמים. העד הסכים כשהוא מודע לכך שבעצם הסכמתו הוא מוותר על הסודיות הרפואית.

 

בחקירה הנגדית עלה עוד פרט מעניין - זהראן היה מנוע מפגש עם עורך דין למשך 36 ימים. במשך כל אותם הימים חקרו אותו בחקירה רציפה תוך איומים שהוא אף פעם לא יפגוש עורך דין.

בחקירה החוזרת של התובע הוא ניסה לעמת את העד עם התאריך המדויק בו התעלף בפעם הראשונה. העד אמר שהוא התעלף 3 פעמים. תשובתו לשאלת התובע על התאריך המדויק: "במגרש הרוסים אתה לא יודע להבדיל אם היה צהריים או ערב".

התובע המשיך לשאול: "כשהחוקרים כותבים בזכ"ד של החקירה שלך שהיו לך הפסקות בתא, במקלחת, הם משקרים?"

העד ענה: "אמרתי לך, שלושה ימים לא ישנתי בכלל ובימים שלאחר מכן היו לוקחים אותי לישון שעתיים... היה גם ישראלי מטעם זכויות  אדם שבא לבקר אותי כשהייתי במגרש הרוסים, והוא רשם את מה שאמרתי לו, וכן הקליט אותי בתא החקירות".

היו עוד תיאורים על חוקר אחר שאמר לזהראן שהתפקיד שלו הוא לא לחקור אותו אלא רק למנוע ממנו שינה. הוא הפעיל מחשב נייד עם שירים. לפעמים הוא יצא מהחדר ואז זהראן היה מנסה לישון. וכשהחוקר חזר לחדר היה דופק על השולחן ומעיר אותו.

לאלו שמתעניינים - הכל ידוע, ובכל זאת חשוב לתעד ולפרסם שוב ושוב (נ.א.)

 

הדיון הבא נקבע ל 8.11.15.

 

שוש קאן ("נשים למען אסירות פוליטיות") ואני הגענו גם בגלל הדיון שהיה לצברין אבו שראר - רופאה מתמחה מדורא שנלקחה מביתה ב 7.6.15. היא נחקרה באשקלון קרוב לשלושה שבועות ונמצאת בכלא השרון מ 25.6.16. המשפט שלה יהיה משפט הוכחות.

העדים שהוזמנו לא הגיעו והדיון הבא נקבע ל 22.11.15.

 

בחצר שוב פגשתי מכרים רבים מבית אומר. הפעם היו דיונים "רק" לארבעה עצורים, אחד מהם קטין.