עופר - מעצר עד תום ההליכים, קטינים

צופות: 
איה קניוק, ניצה אמינוב (מדווחת)
16/09/2015
|
בוקר

      זה  כן  הכיבוש!

 

יש פעמים שאנו שומעות אמירות ביחס לקטינים/ות ונשים אסירות שהם נמצאים בכלא בגלל מצוקות אישיות. אני רוצה לטעון כי גם כאן זו אשמת הכיבוש.

כבר 48 שנים שקיים שלטון צבאי בשטחים הכבושים. ישראל אינה מקיימת שום מחויבות שיש לכובש לגבי האוכלוסייה הכבושה. יתרה מזו, ישראל רודפת כל ניסיון של החברה האזרחית הפלסטינית לקיים פעילויות חינוך, צדקה ועזרה הדדית, ומיד מכריזה על כולן כעל התארגנות בלתי חוקית.

נכון שאנחנו שומעות פעמים רבות סיפורים שמשמעותם מצוקה אישית של אנשים, ואז מגיעים למחסום. לדוגמא, נערה שמנהלת בית הספר הודיעה להורים שהציונים שלה אינם מספקים, האבא כעס והנערה הלכה למחסום; ברור שכיום היא בכלא.

סיפור ששמעתי היום - אב מספר שבנו החליט בהשפעת חבר להפסיק ללמוד. האב כעס עליו, והבן הלך למחסום עם סכין בתיק. היום הוא בכלא.

הטענה שלי היא שאילו ישראל הייתה מאפשרת את הקיום של ארגונים חברתיים, הייתה אפשרות לאותם בני נוער ולמשפחותיהם לפנות לייעוץ, הדרכה והכוונה.

אין פלא שהדור שנולד לכיבוש רואה בהליכה למחסום מתוך כוונה להיעצר את הפתרון היחיד למצוקותיו.

 

באולם 7 מתקיימות הארכות מעצר. לארגון "בצלם" יש פרסום מצוין המסביר איך הארכת מעצר עד תום ההליכים מהווה בעצם חלק מהענישה. אני ממליצה לקרוא:

 

http://www.btselem.org/hebrew/publications/summaries/201506_presumed_guilty

 

שופט: סא"ל עזריאל לוי

תובעת: סגן לירן יוסף

סנגור: עו"ד מוחמד בראכת

עצור: עבד אלסלאם מחמוד אבראהים מיתאני - ת.ז. 939735882

 

מיתאני חי בעזרייה, שם יש לו בית מלאכה. הוא בן 48, יש לו 7 ילדים והוא המפרנס היחיד במשפחה.

התובעת מבקשת את הארכת מעצרו עד תום ההליכים באשמת כניסה לישראל ללא היתר. אלא שבהמשך מתברר סיפור שונה אותו סיפר גם העצור עצמו.

למקום עבודתו של מיתאני הגיעו שניים מישראל, השאירו שם את הרכב, ואחד מהם גם שכח במקום את תעודת הזהות שלו. מיתאני דיבר עם חבר של אותו אחד וקבע לפגוש אותו במחסום א-זעיים כדי להחזיר את תעודת הזהות. כשהגיע למחסום (בתחבורה פלסטינית) הוא הסביר לאחד המאבטחים במקום את מטרת הגעתו, והראה את התעודה אותה התכוון להחזיר. גם המאבטח אמר שהוא לא ניסה להציג את עצמו כבעל אותה תעודה.

התובעת אמנם אמרה שהיא קראה שוב את העדויות, והיא מבינה שייתכן שיש ספק לגבי עבירת ההתחזות ומשאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, אך לא ביטלה את התביעה.

השופט אמר שכפי הנראה לא ניתן ולא צריך להרשיע את האיש בעבירה של ניסיון כניסה ובוודאי לא בעבירה של התחזות, ולכן הסכים על שחרור בערבות בתנאים הבאים:

א.הפקדת ערבות כספית בסך 2,000 ש"ח

ב. המצאת ערבות צד ג' על סך 10,000 ש"ח.

מה שלא צוין בכל הדיון הוא שהאיש בכלא כבר שבועיים, ושיתקיים הליך משפטי

הקראה ב 8.11.15.