עופר - יידוי אבנים, חקירת עד

צופות: 
איה קניוק, איבון מנסבך (מדווחות)
02/09/2015
|
בוקר

 

1.   הדילמה של העו"ד

נכחנו בדיון במשפט של קטין. השופט אמר לקלדנית לכתוב והעביר לנו את ההנחיות הבאות:"אנימתיר את נוכחות גברת קניוק וגברת מנסבך באולם, כאשר מובהר להן שהדיון מתקיים בדלתיים סגורות, וכי תוכן הדיון ושמו של הנאשם אסורים לפרסום". 

הסנגורית ביקשה לדבר איתנו לגבי הילד מחוץ לאולם. אולי רק כדי לספר למישהו מה שהעיק עליה. היא הסבירה שלקטין יש נכות פיזית וגם קצת פיגור שכלי. הוא הודה בגאווה רבה במעשים המיוחסים לו.הסנגורית חושבת שבמקרה שלו נכותו הפיזית המאוד נראית לעין לא יכולה לא להעלות שאלות לגבי האמינות של הודאתו שזרק אבנים, ויכולה הייתה להשתמש בזה על מנת לעזור לו. אבל מתברר שהילד מאותן סיבות עצמן מאוד גאה ומרוצה על זה שהנה הוא נשפט כמו כולם, שהוא לא שונה מהאחרים, שהוא ״זרק״ כמו האחרים. שהוא כמו כולם.  היא מספרת שהוא כועס על המאמצים של המשפחה ושל הסנגורית לתייג אותו כ'מיוחד' וכך להפחית את חומרת העונש, ונפגע מאוד מקו ההגנה הזה. הסנגורית מודעת לדילמה ולצורך לכבד את רצון הקטין ואת צרכיו הפסיכולוגים גם כן, מצד אחד, והצורך לציין את חולשותיו כדי להגן עליו מפני מאסר ממושך. 

 

חשוב לומר שכל זה רלוונטי רק כי ברור הרי לה כמו גם למשפחת הילד וגם לנו שעניין אשמתו בזריקת אבנים או חפותו, מראש איננה נבדקת. ואיננה לדיון. הרי גם אלמלא נכותו המעלה שאלות לגבי יכולתו לזרוק אבן, גם אילו רצה, לא יעלה על הדעת במשפט תקין, שהודאה של ילד על עצמו די בה כדי להפליל אותו ולהיות עדות קבילה בבית המשפט לגבי אשמתו.

 

 

2.   אולם 7

השופט: חנן רובינשטיין

 

נכנסנו באמצע דיון כשבדיוקעו"ד פאדי קוואסמה, סנגורו של הנאשם- בחור צעיר מאוד מג׳לזון - מנסה לערער על אמינות העד שהפליל את מרשו, עד שטוען שראה את הנאשם זורק אבנים. הסנגורטוען שהעד (מתברר שהוא העד היחיד המפליל את הנאשם) נתן "רשימת מכולת" לשלושה אירועים שונים שבהם כביכול ראה את הנאשם. כלומר הסנגור אומר שהעד מסר שמות של אנשים רבים שהוא מכיר מהכפר, מבלי שקושר אותם לאירוע מסוים, שהתרחש בשעה ובמקום מסוים. רק טוען העד שהנאשם היה איתם וזרקו אבנים. ויותר מכך הסנגור נותן דוגמה של מקרה אחר מבין המקרים עליהם העיד העד הזה, שמדובר בו בלוויה מסוימת שניתן היה לדעת מתי הייתה. אך העד אינו נותן פרטים מדויקים וטועה ביחס למתי התרחשה. עוד אומר הסנגור הרי עדות מהסוג הזה של ״רשימת מכולת"שכמוה ישנם, אינה מהימנה ואמורה ליצור אצל החוקרים אי אמון.מכאן גם חקירת העד ביחס לאירועים בהם היה עד כביכול, אלא שלא נעשתה כזו חקירה. איך יכול עד לזכור בדיוק כזה מספר אנשים שהיו או לא היו באירוע נתון, שואל הסנגור. לא כל שכן שעדותו נלקחה שנה ויותר מאז התרחשו האירועים שמדובר בהם. והרי דווקא רמת הפירוט היא המחשידה, אומר עו"ד קוואסמה. האם הגיוני לזכור בדייקנות 16 שמות מאירוע שקרה לפני שנה? ועוד הוא מוסיף, הרי על מנת לבסס את ההאשמה בה מואשם מרשו על פי עדות כזו, יש לברר לגבי כל המופללים האחרים. שכן מדובר שעד יחיד המפליל את הנאשם".

 

התובע אומר שהעד מהימן כי הרי מתייחס לכל אחד מהאירועים שבכתב האישום ויודע לומר עליהם משהו.

 

השופט רובינשטיין מעיין לפנינו בעדות המדוברת, זו שניתנה בשנת 2015 על אירועים שקרו ב-2014 וכן בהיסטוריה של העד.

לבסוף אמר שלדעתו דווקא לא מדובר בזמן רב בין העדות והאירועים.לכן אי אפשר לקבוע שהעד זרק סתם שמות לחלל האוויר.לא בגלל הזמן. ועוד הוסיף ואמר, שהרי תהיה חקירה נגדית של העד בבוא הזמן,ורק אחרי זה בית משפט יוכל להתרשם אם העדות אמינה או לא.

 

אבל עוד לפני החקירה הנגדית של העד השופט מוסיף ואומר שכבר ברגע זה הוא מתרשם מהמהימנות של העד. כי העד הזה כבר, כך מתברר, מספר שנים שהוא מעיד ומפליל בעניין אירועים בהם השתתף בזריקת אבנים. והנה, בתחילת דרכו, (דהיינו כמואשם וכמפליל אנשים אחרים), כשהיה בן חמש עשרה, נתן 3 שמות של כאלה שיידו אבנים, ואחר כך, ב-2011, נתן שמות של4 אחרים שיידו אבנים איתו.  אחר כך, ב-2013, הוא מדבר על 6 אנשים. והנה ב-2014 הוא מתאר 16 אנשים שיידו איתו אבנים.כולם תושבי ג'לזון, הכפר שבו הוא מתגורר.כמו כל שאר אלה שהפליל בתוך השנים.

 

לפי השופט: "דווקא השוני במספרים יכול להעיד שהעד אולי מציין דברים מזיכרון ולא מתוך בדיה, כי אחרת היה יכול גם ב-2010, ב-2011 וב-2013 למסור 16 שמות.יש גם ראיות של אנשים אחרים שהודו שזרקו אבנים באירועים האלה" (על אף שלא צוין קשר לנאשםבכלל),והדבר מגביר את האמון בעד, (דהיינו זה שישנן עדויות רבות על האירוע מגביר, מתברר, מבחינת השופט את אמינות הקשר של הנאשם לאירוע),לכן הוא קובע שהנאשם יישאר במעצר עד תום הליכים.

 

ואנו קיבלנו מהשופט שיעור בתורת הזיכרון ומהימנות הדיווח – חידושים במדעי המוח. וגם למדנו שאם אנשים ספציפים הודו שהשתתפו באירוע כלשהו, זה מוכיח שאחרים שמופיעים ברשימה, אבל לא מודים,גם השתתפו.

 

זה כמובן כשמדובר בפלסטינים לפי המשפט הצבאי.