בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
22/06/2004
|

בית איבא וחווארה, 22.6 בוקר. משתתפות: יונה א., טל א., אתי פ. (מדווחת) 8.15 בית איבא. התור לכניסה לשכם קטן יחסית – פחות מחמישים איש. 6 מעוכביםinfo-icon. החיילים אומרים שחלק מחכים שעה וחצי וחלק כרבע שעה. אחד מהם – עונש חינוכי, הוא 'זלג' להרים ונתפס. הבחור מספר שהרגיש שאין לו מה להפסיד. 8.50 התור לכניסה גדל במקצת, ביציאה אין כמעט אנשים. שתי נשים מבקשות עזרה, האח שלהם כמעט בן שלושים, ועם הפניה מרופא ולא נותנים לו לעבור. 'מתנדב קו-התפר' ע. עוזר ומעביר אותו. קבוצה של סטודנטים מאוניברסיטת א-נג'אח שלא נתנו להם לעבור פונים אלינו. שוב ע. עוזר להם לעבור ואפילו מעביר אחד מהם שהוא סטודנט ברמאללה. 9.30 חווארה דרום. 13 מעוכבים, מתייבשים בשמש בלי מיםinfo-icon. אחד מהם אומר שהוא שם כבר ארבע שעות. מפקד המחסום י. לא מכחיש שהם מחכים הרבה אבל טוען שיש בעיה רצינית בתקשורת והם לא העבירו הרבה זמן שמות לבדיקה בגלל זה. אם צעירה עם ילד קטן על הידיים חולה עם הפניה לבדיקה רפואית בבית חולים ואחיה, לה נותנים לעבור עם הילד והוא מתחת לגיל. הם מבקשים לתת לו לעבור כי היא לא יכולה להסתדר לבדה. אנחנו מצלצלים למשרד של דליה בסה והיא לוקחת את הפרטים ומבטיחה לעזור. 10.5 חווארה צפון. שני מעוכבים. 11 מוניות מוחרמות. סמ"ר א. מיודענו לא השתנה – עדיין לא מדבר ולא משתף פעולה. סגן נ., (מילואימניק צעיר) נציג המת"ק, מוכן לדבר ומבטיח לעזור. הוא שולח אותנו להביא את הפרטים של האח ואז מצלצל לחווארה דרום שיעבירו אותו. סמ"ר א. מעניש פלסטיני שניסה לעקוף את המחסום ב'עמידה בפינה' ליד השרותים מעבר לכביש. אנחנו משכנעות את סגן נ. לבוא לחווארה דרום – לברר מדוע יש שם מעוכבים כל כך הרבה זמן. נראה כי סמל י. לא דייק, בתיאור "תקלת התקשורת" שלהם מפני שדקות אחרי שאנחנו מגיעים הוא משחרר כמעט את כולם מלבד 2 - הם ב'עונש חינוכי'. אחד מהם הגיע למחסום אחרי פעמיים שאמרו לו שהוא לא יכול לעבור עם זקן מסכן שבקושי הולך וניסה לתפוס עליו טרמפ. אחד החיילים תופס אותי במד ומספר לי בשקט שהוא בדרך כלל מזדהה מאוד עם המצוקה של הפלסטינים אבל הבחור הזה שנדבק לזקן בצורה בוטה כשראו שהוא לא מכיר אותו בכלל הכעיס אותו מאוד. בחזרה לחווארה צפון בינתיים הצטברו 11 מעוכבים . לאחר כחצי שעה סגן נ. משחרר את כל המעוכבים חוץ מאחד שרק הגיע. הוא אומר לנו שאחרי חצי שעה – עם אין לו תשובה – הוא משחרר. אולי זה ההסבר להבדלים בזמן הציפייה של מעוכבים אצל חיילים או מפקדי מחסומים שונים? נהג מונית מגיע לשחרר את הואן – סגן נ. טוען שזה לא בעל המכונית ויש כבר פרנסה חדשה: בעלי המוניות משלמים למי שיביא במקומם את המונית משהו וכך חוסכים זמן. סגן נ. מזמין אותו לבוא ב6:00 בערב. לשאלתי למה שיבוא בערב עם אין כמעט עבודה במחסום: עונה נ. שאם יתנו לאחד לא בזמן הקבוע יבואו כולם בכל מיני שעות כשאין זמן.11.30 עזיבה. 11.45 צומת תפוח תור של 20 מכוניות.בסך הכל משמרת רגועה, עם מעט אנשים וחיילים רגועים ומשתפי פעולה ברובם.