אחה"צ
חווארה, יום שלישי -22.6 ,אחה"צ משקיפות - חגית א, גלית ג, שרון, תמי פ (מדווחת) בדרכנו, בצומת תפוח, שורה ארוכה של מכוניות ממתינות מכל הכוונים.זו הפעם השניה שאנו נתקלות בקושי מיוחד במחסום הארעי הזה שפעמים רבות בכלל לא מאוייש. מכוון היציאה משכם ספרנו כמעט 40 מכוניות. אחד הנהגים באמצע התור אמר שהוא ממתין כבר 50 דקות וללא ספק ציפתה לו עוד המתנה ארוכה.כמה מאות מטרים בהמשך, בפניה ליצהר, מחסום זמני נוסף - כל נוסעי אוטובוס מורדים ונבדקים ושוב נוצר טור ועכוב. למען האמת עקפנו את התור כי התבקשנו להגיע לחוורה בהקדם לפגוש את יוסי ביילין ומשלחתו.בחווארה דרום החיילים מתבדחים בינייהם על חשבון האוכלוסיה אך התנוע זורמת. סככת הצל מעל המסלול נעלמה, לדברי החיילים לצורך שיפור התנאים. משפחה שהגיע מחברון ביקשה לעבור. האב והאם המבוגרים עברו אך לבנם בן ה-24 לא נתנו לעבור בגלל הגבלת הגיל והוא נשלח לחזור לחברון. השעה היתה כבר אחרי ארבע כל שלא היה לו סיכוי לא לעבור ולא לחזור. הוא חיכה בתקווה שבסוף יעבור בכל זאת. בחווארה צפון יותר אנשים בתור ומספר מעוכבים
. מאחר שקבוצה שלנו עם ביילין ומספר לא מבוטל של מצלמות טלויזיה כבר היו שם העדפנו להתמקד בצד הדרומי. מי שעבר עבר. מי שלא, לא היתה שום אפשרות שלנו לעזור לו. בית פוריק - הקפדה מאוד נוקשה על הגבלת הגיל. המדיניות הפעם היתה מאוד חותכת - מי שלא בגיל לא עובר ומוחזר לשכם. אין מעוכבים, אין ברורים ואין בדיקות. מספר לא מבוטל של אנשים פשוט חזרו כלעומת שבאו למרות שבתעודת הזהות שלהם הכתובת בכפרים שמעבר למחסום.שוב לא היה כל מקום למשא ומתן. הצלחנו לעזור לאדם אחד שמשום מה החייל 'לא ראה' כי הוא אכן מצוייד באישורים הדרושים. כשבעזרתנו 'ראה', אותו אדם עבר מיד. תמי פ