עופר - ערר/ערעור
סוג הדיון: ערעור
בהרכב של שלושה שופטים: סא"ל דליה קאופמן, סא"ל אייל נון ורס"ן ראני עאמר
העורר: אלעד מובשוביץ
בא כוח העורר: עו"ד עמיר פישר
בשם המשיבים: סרן אליסה אקרנוביץ' בלפור, נציגת היועמ"ש לאיו"ש מדור מקרקעין;
קמר משרקי אסעד ואביטל שרון מטעם הרבנים שומרי משפט
הדיון עסק בחלקת כרם בסוסיא שאלעד מובשוביץ, מתנחל ממצפה יאיר, קיבל במתנה מגב' דליה הר סיני - מתנחלת מסוסיא. הוא מעבד את החלקה, מפיק ממנה יין, אפילו יקב בנה שם, ולפני כמה שנים הקים גדר סביב הכרם.
המינהל האזרחי
דורש ממנו להרוס את הגדר.
הבעלים הקודמים של החלקה הייתה דליה הר סיני, אלמנתו של יאיר הר סיני. הבעלים החוקיים (לדעתנו) היא משפחת חושיה, הדורשת לקבל חזרה את החלקה בטענה שזו אדמתם. המשפחה כבר הגישה בג"צ בעניין זה לפני זמן מה, וטענתה נדחתה.
עמירה הס כתבה על כך ביום 19.2.2014:
בג"ץ דחה השבוע עתירה נגד פלישת מתנחלים להתנחלות סוסיא בנימוק שהפלישה אינה טרייה ולכן אי אפשר לחייב את צה"ל והמינהל האזרחי לנקוט אמצעים מנהליים נגדה.
העתירה, שהוגשה ב-2012, באמצעות עורכות הדין קמר משרקי אסעד ואביטל שרון מ"רבנים לזכויות האדם", נגעה לכ-300 דונמים של משפחת חושיה מיטא, באזור שבין התנחלות סוסיא לבין המאחז הבלתי מורשה מצפה יאיר. עורך הדין עמיר פישר, שייצג את התנחלות סוסיא, מועצה אזורית הר חברון ושלושה אזרחים ישראלים, אמר כי תושב סוסיא קנה את השטח נשוא העתירה ב-199, ואז קיבל מההסתדרות הציונית הרשאה לרעות בשטח של כמה אלפי דונם, שהוכרז אדמת מדינה.
איך הוקמה התנחלות סוסיא (מתוך ויקיפדיה):
בשנת 1996 הוקמה חוות הר סיני, בפאתי הישוב סוסיא, ע"י יאיר (הי"ד) ודליה הר סיני, חווה שהתבססה (ומתבססת עד היום) על עדר צאן ,בוסתנים, שדות חיטה וגן ירק (הכל אורגני). הקמת החווה והתפתחותה הייתה ע"פ השקפת העולם המיוחדת של יאיר (הי"ד) ואישתו דליה, השקפת עולם שאותה פיתחו במשך שנים רבות והמיושמת עד היום, השקפה המבוססת על אמונה בקב"ה, אהבת המולדת, התמזגות עם הטבע, צניעותוענווה. במשך 16 שנים חיו יאיר (הי"ד) ודליה את חיי החווה בנאמנות והרחיבו את שטחי המרעה והגדילו לעשות. לאחר 16 שנים של עשייה מאמונה נרצח יאיר הר סיני הי"ד ע"י בני עוולה ישמעאלים מהאזור, ומאז ועד היום ממשיכה אשתו דליה את דרכו בנאמנות ובנחישות. החווה מהווה מעין שמורת טבע בנוף הסוער והגועש של החיים המודרניים, ולא מעטים הם שרואים בה עוגן חינוכי וסביבתי - הן באופן גידול הצאן והן באופן עבודת האדמה האורגנית והמסורתית המחוברת לתורת ישראל.
חוות הר סיני משווקת כיום גבינות עיזים וכבשים וקמחים אורגניים מסוגים שונים.
הנה כי כן, כל הפסטורליה הזו הופיעה יום אחד בפאתי סוסיא. ובכלל על פי הניסוח הזה - אמונה בקב"ה, אהבת המולדת, התמזגות עם הטבע, צניעות וענווה הם כל מה שדרוש כדי להקים חווה משגשגת, עוגן חינוכי וסביבתי וכו' וכו'...
טוב, אנחנו יודעות שגם הצבא עוזר ומגרש את התושבים הקודמים המבקשים לרעות את עדריהם, ו"מקורות" מזרימה המון מים לבוסתנים ולשדות, והממשלה סללה כבישים שיהיה להם נוח; מס הכנסה מוותר על המסים, וההסתדרות הציונית נותנת הרשאות למתנחלים לרעות שם את עדריהם כמו אדם שמוכר לזולתו דירה שאינה שלו, ובית המשפט העליון מכשיר את כל זה ...
ועכשיו דורש מדור מקרקעין של היועמ"ש לאיו"ש ממר מובשוביץ להרוס את הגדר שבנה סביב הכרם.
האם היועמ"ש שותף לדרישתו של מר חושיה לקבל חזרה את חלקת אדמתו? לא ולא. היועץ המשפטי של איו"ש דורש ממר מובשוביץרק להרוס את הגדר משום שנבנתה ללא רישיון, כי, כמאמר השופטת, בית המשפט שומר על שלטון החוק, ולכן יושבת במקום עורכת דין מטעם היועמ"ש לאיו"ש ודורשת שיהרסו את הגדר שבנה המתנחל מובשוביץ ללא רישיון, והיא עושה את זה מטעם יד ימין של הצבא שידו השנייה רוצה מחר להרוס את כל סוסיא הפלסטינית, ושהתושבים ילכו לאן שצומח הפלפל, וגם כל זה כדי לשמור על שלטון החוק.
אז להרוס את כל בתי הכפר ולגרש את תושביו – כן. להשאיר על מקומה גדר שמתנחל בנה ללא רישיון – זה לא!
והרי יש פיל בחדר שאיש אינו מדבר עליו והנוכחים בחדר גם לא רואים אותו. משפחת חושיה הפלסטינית חיה תחת כיבוש. כל האדמות שסוסיא היהודית יושבת עליהן הן אדמות גזולות; כל התושבים של סוסיא היהודית ומצפה יאיר עוברים כל רגע ורגע על החוק הבינלאומי; הם השתלטו על האדמה, גרשו את תושביה, מצרים את צעדיהם ומטילים עליהם טרור ופחד – כל זה בהחלט באופן חוקי. החוק של מי – של הפיל שבחדר. אבל את הגדר צריך להרוס כי היא נבנתה ללא רישיון.
ולמה בנה מר מובשוביץ גדר סביב כרמו? הנה מכבסת המילים המתארת איך השתלטו ועדיין משתלטים המתנחלים על השטח.
. הנה ההסבר מז'אנר הנחתום המעיד על עיסתו (מתוך האתר של נאמני הר חברון):
"יאיר (אחד מראשוני המתיישבים בסוסיא) האמין שכדי להתיישב באמת באדמת ארץ ישראל, צריך לצאת החוצה מהישובים. הוא הגיע במטרה להיות חקלא,י והוא ראה שלא ניתן להתקרב לאדמות החקלאיות הללו בגלל הימצאותם של הרועים הערבים. בתהליך ארוך הוא למד את אורח החיים שלהם ואימץ אותו. על ידי הרעייה ועיבוד השטח החקלאי הוא הגדיל פעם אחר פעם את שטח המרעה אשר נמצא על אדמות מדינה מוכרזות; וכך הוא התקדם צעד אחר צע,ד וכיום שטח המרעה מתפרש על פני 8,000 דונם. בזכותו, יש לסוסיא כמעין חגורת ביטחון סביב הישוב" .
נציגת היועמ"ש לאיו"ש שאלה את מובשוביץ: לא תיעדת את העברת החלקה מדליה הר סיני לידיך? ועל כך הוא ענה: "לא, לא עלה על דעתי באותו זמן", ואף הוסיף "בעצם, השטחים לא מנוהלים על ידי מסמכים. אני ביקשתי לשתול שם כרם והיא הסכימה".
בחקירה שחקרה עו"ד אביטל שרון את המערער מובשוביץ למדנו שרוב הזמן הוא לא זוכר, בעצם הוא היה בתקופה הזו בצבא, והוא לא מבין בדברים כאלה. אבל גם הבנו שהוא שתל עצים רבים "בצורה מפוזרת" כי הוא מבין שאם הוא רוצה לעבד שטח מסוים הוא צריך לפזר את העצים בשטח. וגם שכל החלקה הזו או הכרם היא הגשמה של חלום. ב-2012 בנה מובשוביץ גדר סביב השטח, והמינהל האזרחי הודיע לו שעליו להפסיק את העבודות ולהרוס את הגדר.
הוא מערער על ההחלטה הזו ועל זה היה הדיון.
כך ישבנו בחדר וראינו איך תופרים את בגדי המלך החדשים. השופטים, והקלדנית ועורכת הדין של המינהל האזרחי ועורכות הדין מטעם הרבנים למען זכויות אדם, ואפילו אנחנו – כולנו ישבנו שם והיינו חלק מן המתפרה, כי כל הדיון הזה של ועדת הערר הוא כיסוי לגלי ומנומס לגזלת אדמות, גירוש והגליה. כמו בגדי המלך החדשים גם המחזה הלגליסטי שנגול שם לעינינו הוא שקוף לגמרי, ומבעדו נראים מערומי הכיבוש והם מכוערים מאוד וכולם משתתפים.