חווארה, יחס החיילות.ים לפלסטינים - "זה הרי עניין של אופי

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
רותי ק, מקי ש, מיה ק, נויה וענת דן (רשמה)
10/05/2004
|
אחה"צ

 חווארה דרום

יום שרבי ואביך, התנועה במחסום רבה.בהגיענו הבחנו כי הצֵלייה שאמורה לסוכך על איזור המעוכבים מקופלת בין עמדות הבטון. לשאלתנו מדוע אינה עומדת כמצופה ענה מפקד המחסום כי המעוכבים נשענו על אחד המוטות ובכך גרמו לקריסתה. הוא הבטיח לנו כי עוד הערב יתקינו אותה מחדש. אבקש ממשמרת הבוקר הבאה לוודא כי אכן הצַלייה תלוייה במקומה ולדווח על כך בדו"ח.

תהליך בדיקת המעוכבים עבר במהירות יחסית. מרביתם לא המתינו למעלה משעה לאישור המעבר. בשני מקרים חריגים של בקשות בהם אנו התערבנו גילה המפקד התחשבות והפעיל שיקול דעת אנושי. כאן היה ברור כי ניתן לפעול על-פי הנהלים ועם זאת להתנהג בנועם ובאדיבות כלפי הפלסטינים וכלפינו.

התרשמותנו היתה לטובה.

חווארה צפון

מציג את המצב ההפוך לנ"ל. אמנם הצַלייה עודנה עומדת במקומה אך יחס החיילים היה גס רוח ומזלזל. במעבר להולכי הרגל עמדו שתי חיילות שתפקידן לבדוק את הנשים. הן התנהגו בבוטות כלפי העוברים ושבים, וכאשר פנינו למפקד המחסום בעניין, נעננו כי הן מוצבות במחסום באופן זמני, כחלק מקורס שעוברות במג"ב. לכן, מבחינתו, אין טעם להעיר להן על יחסן הבהמי. "זה הרי עניין של אופי". בזמן הפסקת הצהריים שלהן פנו שתיהן לאכול יחד ובכך עצרו את הבדיקות במעבר. הנשים הפלסטיניות נאלצו להמתין עד לסיום הארוחה.

כשבקשנו לדעת מדוע הן יוצאות יחד להפסקה ולא אחת-אחת לא ניתנה שום תשובה ראויה. גם בפניות לגבי מעוכביםinfo-icon התשובות היו מאוד לא קוהרנטיות, בכל פנייה באשר היא גולת הכותרת היתה מחסור בסד"ק, כלומר, מחסור בכוח אדם.

בזמן שהותנו שם קיבלנו תחושה חזקה של חוסר סדר ומשמעת, לא היה גוף סמכותי של ממש אשר מכוון את הדברים, כל חייל עשה כרצונו ובעיקר שתי החיילות הללו.

עניין אחרון: שני מכלי המים הגדולים אשר ניצבו בשני עברי המחסום לא פועלים – האחד קרס על צדו והשני מנוקב. החיילים טוענים כי הפלסטינים הם שחיבלו במכלי המים ולכן אין התכוונות מידית לתקן את הנעשה. יש לעקוב גם אחר נושא זה.