בוקר

אזור בית לחם, ‏יום שלישי‏ ‏04‏ ‏מאי‏ ‏2004 משמרת בוקר, איימי כ, יעל ב ושרי ש. מדווחת : שרי ש בסביבות 6:45 הגענו לחסימה באל חאדר. במקום היו שני חיילים שהסבירו לכל המבקשים לעבור, לכל כיוון, כי יש סגר וכי אין לאף אחד אישור לעבור. במקום לא היו מוניות. אוטובוס אחד אסף נוסעים, כנראה בעקבות כך שהחיילים לא הצליחו למנוע זאת.אחד החיילים, דובר ערבית (כמו גם עברית) באופן שוטף, הסביר לאחד המבקשים לעבור שאסור כיוון שהסגר מוחלט. לאחר שזה המשיך לנסות ולהסביר לו את מצבו דיבר אליו החייל בטונים גבוהים ואף דחף אותו.כשהחייל ראה כי הגענו הוא שאל עלינו, טען שאנחנו עושות עבודה חשובה, וניכר היה כי הוא משנה מעט את גישתו. מצדו השני של הכביש ומצדה השני של החסימה התאספו אנשים רבים, כנראה חיכו לעבור כשהחיילים יעברו מקום.לשאלתנו האם תלמידי בית הספר רשאים לעבור ענה החייל כי הוא באמת אינו יודע ועליו לברר, הוא ברר ונאמר לו שהם אינם רשאים לעבור. ואכן, כשהתחילו להגיע תלמידים הם התבקשו לחזור על עקבותיהם.מספר פעמים, כאשר אנשים ביקשו לחזור לכיוון בו הם מתגוררים, התאפשר להם לעבור. במשך כל הזמן הזה עברו תלמידים ואחרים בשני הכיוונים משבילים צדדיים. החייל עצמו היה מודע לכך וטען כי "כל העניין הזה הוא בולשיט", כך אי אפשר למנוע ממבוקש או מחבל לעבור.בשלב מסוים, כאשר התרבו האנשים, ביקש החייל תגבורת. הגיעו שני ג'יפים נוספים. החייל שאל שוב על אפשרות מעבר לתלמידי בית הספר והפעם התקבלה תשובה חיובית. תלמידים ומורים רשאים לעבור.כרבע שעה מאוחר יותר התחלפו המשמרות וניכר היה כי הבדיקות הופכות להיות פחות ופחות קפדניות וכי יותר ויותר אנשים מורשים לעבור. בדרכנו חזרה, בכביש מגילה לקניון מלחה, ראינו כי יש מחסום פתע של המשטרה שעצר מכוניות עם נהגים ערביים.