אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
04/05/2004
|

ג'וברה, יום שלישי 4.5.04, אחה"צ דיצה, עדי ד', רחלי, נתלי (מדווחת) משמרת מתוחה מאוד שהזכירה ברגעים מסוימים מחסומים קשים ואלימים מג'וברה. פעמיים במהלך המשמרת רדפו החיילים בנשק דרוך אחרי פלסטינים, היכו ועצרו אותם, לפחות במקרה אחד בגלל אי הבנה פשוטה. חיילים דווקא נציג המת"ק (ע') שאמור לסייע ולהקל, היה החייל הכי אטום וגס רוח במחסום. שני החיילים הזוטרים היו בדרך כלל גמישים וקשובים והפעילו שיקול דעת, לפעמים גם בניגוד להנחיות של נציג המת"ק. מפקד המחסום היה עוין אבל מדי פעם נענה לנו. חייל נוסף במחסום, ממתנדבי קו התפר (מופיע בצילומים שבידנו), היה מאיים ואלים במיוחד. בין השאר ראינו אותו מסובב את היד בכוח לצעיר פלסטיני עד שזה התפתל לרצפה, ובתנוחה הזאת מתחקר אותו (לא הצלחנו להבין על מה). הוא גם זה שהסתער ראשון בשני המרדפים והמעצרים, ובמקרה אחד גם זה שהיכה ואזק את העצור. בין לבין הוא הסתובב במחסום כשהוא מניף את הנשק שלו באוויר ולכל הכיוונים. כדאי לשקול להגיש נגדו תלונה, ובכל מקרה – לשים לב אליו. הוראות הסגר נמשך. אבל בניגוד לתקופה האחרונה, היום הותר מעבר רגיל מטול כארם ואליה (בדיקת ת"ז להולכי רגל, אישורים לכלי רכב). כששאלנו את נציג המת"ק לגבי השינוי הוא הכחיש שאי פעם יושמו הוראות שונות. "אין סגרinfo-icon". "לא היה כאן כתרinfo-icon". משונה.בכל מקרה, בקשות רבות נתקלו בסירוב. למשל:1. פלסטיני שבא מכיוון טול כארם ביקש להעביר שקית ניילוןinfo-icon לערבי ישראלי. בשקית היה מנעול סטנדרטי לדלת, עשוי ברזל, ומפתח. נציג המת"ק סירב לאפשר לו למסור את השקית בטענה שסחורות מעבירים רק בשער ארתח. בשיחת טלפון לממונים עליו במת"ק גיבו את ההחלטה: רק בארתח יש אמצעים לבדוק את תכולת השקית. הפלסטיני עם השקית נסוג וכמה דקות אחר-כך ניסה שוב להעביר אותה לחברו בידיו של נער שעבר את המחסום. מפקד המחסום זיהה את השקית והחרים אותה. 2. בטענה דומה נשלחו לארתח גם שניים שרצו להעביר כסף מיד ליד משני צדי המחסום. נציג המת"ק גירש אחד מהם לאחור עם קנה הרובה שלו.3. לישראלי שרצה לבקר את אמא שלו בטול כארם נאמר שכניסת ישראלים מותרת רק בארתח. אבל הוא בדיוק הגיע מארתח, שם נאסר עליו להיכנס בגלל הסגר! הוא החזיק בצילום של תעודת הזהות של אמא שלו - לדבריו נאמר לו בצבא שזאת ראיה מספקת כדי לאפשר לו לבקר אותה. החיילים במחסום לא מכירים את ההוראה הזאת. ניגשנו עם הישראלי למפקד המחסום, שאחרי סדרת שאלות ארוכה אישר לו להיכנס. למרות זאת הוא נבדק שוב על-ידי נציג המת"ק שחזר על אותן שאלות (לאן, למה, לכמה זמן) והעביר אותו, עם אזהרה שכשיחזור "יעשו לך צרות במחסום". זה כנראה נכון. 4. בשלב מסוים התחיל נציג המת"ק להחרים מאנשים גם אישורים תקפים בטענה שמרגע שיש סגר כל האישורים בטלים וצריך להנפיק אותם מחדש. התקשרנו לקמיל, שהורה להפסיק להחרים אישורים. מרדפים 1. בסביבות השעה 16:00 פתחו פתאום חמישה-שישה חיילים בריצה אחרי מכונית שנסעה על דרך העפר לכיוון השטחים (כפר צור), כלומר התרחקה מהמחסום. הם דרכו את נשקם, כיוונו את הנשק אל הרכב וצעקו לעברו. לא ברור במה הם חשדו, אולי חשבו שהמכונית עברה את המחסום בלי בדיקה. כשהבחין בהם, הנהג עצר. החיילים הוציאו אותו מהרכב, היכו אותו ארצה ואזקו אותו. אותנו ניסו להרחיק מהמקום בטענה שהאזור הוא "שטח צבאי סגורinfo-icon", איימו במשטרה אם לא נעזוב וכו'. את מה שבעצם קרה שם הסביר לנו במקום סלאח מרופאים לזכויות אדם. לדבריו, הוא חזר מעבודה בביה"ח בטול כארם והזמין בטלפון אוכל מחבר שלו שעובד במסעדה בכפר צור. החבר – נהג המכונית שהוכה – הביא שקית עם אוכל לשביל שמוביל למחסום, שם נתן אותה לסלאח, קיבל מאה שקל והתחיל לנסוע בחזרה אל הכפר (כל זה קרה מחוץ לתחומי המחסום). אז הסתערו החיילים. לקח עוד קצת יותר מחצי שעה עד שהחיילים הסכימו לשמוע את הגרסה של סלאח, ואז – עם או בלי קשר לטלפונים שלנו לגורמים שונים – הנהג (עדיין אזוק) שוחרר ותעודת הזהות של סלאח הוחזרה לו.2. כעבור כשעה החיילים זיהו אדם עוקף את המחסום ומטפס דרך ההר. שוב פתחו במרדף עם נשק דרוך, אלא שהם עצרו והיכו את האדם הלא נכון. הפלסטינים תפסו במקומם את זה שאכן "הסתנן" והביאו אותו לחיילים כדי לחלץ את מי שהוחזק בטעות. שניהם נלקחו למחסום, הראשון שוחרר כעבור כמה דקות וה"מסתנן" נשאר עצור גם אחרי שעזבנו. מעוכביםinfo-icon כשהגענו היו שישה מעוכבים. בעקבות טלפונים הם שוחררו, אחרי המתנה של בין שעה לארבע שעות. אדם נוסף שעוכב מאוחר יותר חיכה מעל ארבע שעות למשטרה (לא הצלחנו להבין למה צריך משטרה). עדיין היה מעוכב כשעזבנו. הסגן של קמיל במת"ק, א', הופיע בסביבות חמש וחצי במחסום. למרות הדרגה, ובאופן מופרך, הוא טען שאין לו כל סמכות לעשות משהו. זמן קצר אחר-כך, בלי סיבה נראית לעין או התגרות מצדנו, הוא פנה למעוכבים ואמר: הייתי עוזר לכם אבל אני לא עושה את זה בגלל שהן כאן, והצביע עלינו. הלכנו בשש.