בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
04/05/2004
|

דרום חברון 4.5.04 בוקר צופות: דנה ל., חיה ה., טלי ל. רשמה ותרגמה: טלי הגענו ב- 7:00 לדורה אל-פאוואר וליאטא. בשני המעברים הייתה תנועת הולכי-רגל רגילה ולא נראו חיילים באיזור.התמקמנו ליד הכביש במעבר ביאטא וצפינו. לאחר כרבע שעה נעצר לידנו האמר עם חיילים מגדוד לביא. אחד החיילים פנה אלינו ואמר – אמנם בחביבות, אך באופן חד-משמעי – שהיות וזהו מקום מסוכן, ההוראה היא לסגור את המעבר ולשמור עלינו, ולכן אם לא נעזוב מיד את המקום הם יחסמו את המעבר. לשאלתנו: איך ידעו שאנחנו כאן, השיבו שהם יודעים שבכל בוקר מגיעות נשים. כלומר – בהתאם להוראות החדשות שקיבלו הם כנראה מגיעים למקום בכל בוקר בשעה הידועה כדי לגרש אותנו משם. עזבנו את המקום. בדרך חיה התקשרה ללירז הקמב"צית אך לא היה מענה. הנסיון השני היה לגדוד לביאענה בחור בשם ארז, שברגע הראשון לא הבין מי היא ומה זה מחסום ווטש, אבל כשהתעשת טען שהחיילים פעלו לפי הוראה של המח"ט, ועד שלא תשונה ההוראה אין מה לדבר לא איתו ולא עם החיילים במחסום. לא עצרנו באל-פאוואר כדי שלא לעכב את התנועה גם שם. הגענו לצומת שוקת ב- 8:00. לסיכום – הצד הטוב (יחסית) הוא שהאזור נראה שקט, ללא נוכחות מאסיבית של חיילים, ועל אף שכלי רכב לא מורשים לנוע בכביש, תנועת הולכי הרגל התנהלה ללא הפרעה. הצד הרע ברור ומתסכל. נראה שעד שלא ישנה המח"ט (?) את ההוראה אין הרבה תועלת בהגעתנו לשם.