אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
26/04/2004
|

אבו דיס והקונטיינר 26 באפריל 2004 אחה"צ, ערב יום ה"עצמאות" חגית ש., עאידה מ., אורה ס., אירוס ב. (דווחה) כבר בדרך היה ברור כי יש מחסומים מוגברים - שני מחסומים משולבים משטרה-מג"ב בראס-אל עמוד, התעכבנו מעט בשניהם - ובאחד היו כ- 10 מעוכביםinfo-icon, כולם שוחררו פרט לאחד שהתברר כשב"ח שעבר דרך אבו דיס. אחד החיילים לא הפסיק לקרוא לנו אלה מ"תנו לחיות לחיות", וגם שאחד הפלסטינים הבין עברית וגם הבין מה הוא אומר. לא נראה שזה הפריע במיוחד לחייל הזה, שגם מאוד התעקש שנזוז ימינה.כשהגענו לאבו דיס קיבלתי טלפון מאחת מאשה מהארגון Ecumenical Accompanier - הן נמצאות בסוואחרה ולא נותנים לאמבולנסים לעבור, כשהחיילים צוחקים עליהן ולא מבינים אנגלית. כשהגענו הסתבר כי ההוראה מחייבת שכל אמבולנס יקבל אישור מיוחד מהמת"ק לעבור (וכל גם כל משאית מזון) - וזאת גם אם יש תסריחinfo-icon' רגיל. מדובר בסגר מוחלט, הסביר יעקב מפקד המחסום, שאמר שאין לו שיקול דעת בעניין והוא ביקש אישור מהמת"ק אבל לא קיבל. עשינו מספר טלפונים למת"ק - כנראה הטלפון לדליה בסה הוא שסייע - שכן כעבור כ- 15 דקות היה לאמבולסנים אישור לעבור -(שעתיים ורבע לאחר שהגיע למחסום) על ארבעת החולים שבתוכם (שניים עם שברים ושניים מהם ילדים) - מרמאללה לכיוון חברון (לא היה ברור אם הם חוזרים מבית החולים או נוסעים אליו). לגבי המשאית עם הירקות שהגיעה משכם ויעדה חברון - לא נתנו לו לעבור וגם מהמת"ק לא נתנו אישור. - 7 מעוכבים שהיו במקום שעה עד שהגענו - שוחררו לחזור בחזרה לאל-קודס(ירושלים) ולא הורשו לעבור לביתם שבחברון בגלל הסגר.- החייל שנהרג אתמול היה כנראה חייל מג"ב מהגיזרה - מספר הערות נשמעו בעניין זה מפי החיילים.- נתנו ל-2 המתנדבות הבינ"ל את הטלפון של רוני ה. כדי שייערך תיאום מסודר לאופן העברת האינפורמציה בין הארגונים.אירוס