בוקר

25/04/2004
|

אבו-דיס הפישפש , הקונטיינר יום א' 25.4.04 משמרת בוקר חנה ארנון נועה ש. נטע ע. הפישפש פתוח. תנועה דלילה של אנשים. שני אנשי מג"ב נותנים לעבור רק לבעלי תעודות כחולות אבל גם לכמה יוצאים מן הכלל עם תעודות שטחים. (למורה ולעוד מספר נשים).בדרך לקונטיינר בכניסה לעזאריה מחסום נייד עמוס במעוכבים ותור ארוך של מכוניות. עם הגיענו השתחרר תור המכוניות,למעוכבים החזירו את תעודותיהם וריב עם עובדת האו"ם שעקפה את תור המכוניות ונענשה בהחרמת תעודתה הכחולה- הסתיים אחרי פעולת ריכוך קלה על המגבניק הכועס. "כולם מחכים בתור וגם היא צרכה להמתין. עכשו תקבל עונש שתדע לה......". ניסינו להסביר לו שהם לא "צבא החינוך לישראל". הקונטיינר ריק מאדם ומכוניות. פגשנו את משמרת האקומנים ואתם הלכנו לנקודת תצפית קרובה שם רואים שהחיים ממשיכים לזרום. תנועה ערה מאד של תושבים עוקפי מחסום, לא בדרך "המלך" אלא בדרך ההר. קשה לטפוס אבל אפשרי.גם מהמחסום אפשר לראות את ההתנהלות החופשית של העוברים ושבים המטפסים בהר כשהמוניות ממתינות למטה.אבסורד המחסומים בהתגלמותו!התנועה הזורמת ממש מתחת אפם לא הפריעה למגבניקים. העיקר שיש שקט במחסום ואף אחד לא עובר. מה שכן עורר אותם מתרדמתם היה הצילום. "שלא נצלם אותם ואין לנו רשות להיות שם ,ו....אנחנו מזמינים ניידת, ותנו תעודות וכו" וכו". שלומי הסמ"פ הופיע והבהיר לאנשיו שמותר לנו להיות ,ומותר לנו לצלם והשקט הבלתי נסבל של המחסום חזר למקומו.לא הצלחנו לעזור למשאית כמעט יחידה שהמתינה לצאת מכוון בית לחם כשהיא נושאת ביסלי ובמבה - לא מספיק חשוב כדי לעבור.לדברי מפקד המחסום -מבית לחם יכולות לצאת משאיות המובילות חלב , אמבולנסים, אנשי ארב"ל וזהו פחות או יותר.לא היתה כל תנועה לכוון בית לחם חוץ ממשאיות זבל וצפרדעים.