בוקר

דוח תצפית בפשפש באבו-דיס ובקונטיינר /מחסום הקיוסק בואדי נאר יום שבת ה24.4.04. צופות: נינה מ., ורדה ג. ,ורדית ומירי צ. הגענו לפישפש באבו דיס, תנועה דלילה, שני מורים בדרכם לביה"ס לא מורשים לעבור. אבי ביטון אליו התקשרנו בעניינם מסר כי אין אפשרות להעבירם. בשמונה בבוקר לערך הגענו לואדי-נאר לקונטיינר, את פנינו קבל מפקד המחסום בגערה:" עופו מכאן, אין לכם מה לעשות בשבת?! אתם תעשו מה שאני אומר, אני השולט פה". הוא סרב להזדהות. מהצד המזרחי(של חברון ובית לחם)חיכו 7 משאיות מצד אבו דיס וסוואחרה-3 משאיות. שתיים מהן שהו כבר 48 שעות בניסיון לעבור את המחסום כשהם עמוסות בירקות ובמוצרי חלב. למרות שהיה בידם אשור תקף מהמת"ק, נאמר להם לחזור כלעומת שבאו ולשוב רק ביום ה'.הפעלנו באופן מסיבי טלפונים בשני מסלולים מקבילים: א.דרך חטיבת עציון, הגענו לעדי וצפנת שסייעו ביעילות וברצון טוב. הן מסרו בידנו את פרטי מפקד המחסום.וכמו כן סייעו להשגת אשור מעבר למשאיות. דיברנו גם עם זיקי ועם סמח"ט עציון: אילן דיין. שניהם היו עניינים ומסייעים. ב. התקשרנו לאלי מבית אל מהמוקד ההומניטרי של המינהל האזרחי.בסביבות 09:30 נאמר לנו על ידי הגורמים הנ"ל, כי שתי המשאיות הראשונות יכולות לעבור, למרות זאת המשאיות עוכבו עד לשעה 11:10! מסתבר, שמפקד המחסום שיקר ודווח לגורמים הממונים כי יש פקק ולכן לא יכול עדיין להעביר את המשאיות! בסופו של דבר לאחר עוד טלפונים שהומטרו בצפיפות על כל הגורמים, נמסר לנו על ידי זיקי כי על הנהגים לגשת לעמדת החיילים ולעבור. תהינו איך אמורים הנהגים לדעת שיש להם רשות לעבור, אף אחד מהחיילים לא נדב את האינפורמציה הזו.בנתיים הגיעו עוד שלוש משאיות אחד מהם מנסה גם הוא 24 שעות לעבור את המחסום, הוא לא ניגש אלינו בתחילה כי לפי דבריו הוכה יום קודם לכן וחשש מהתנכלות. אישה מקומית ניגשה אלינו וספרה גם היא שיום קודם החיילים הציקו פיסית להולכי רגל שנעצרו במחסום. אנחנו לא היינו עדות ישירות להצקה פיסית, אבל צפינו בתגובת לעג לאדם נכה הסובל משתוק מוחין וליחס כוחני ומשפיל כלפי חלק מהנהגים וכלפי חלק מהעוברים והשבים. דווחנו על כך לגורמי הפיקוד בחטיבת עציון ובמקביל הרמנו טלפונים לגבי שלושת המשאיות, נעזרנו גם בעוזר הפרלמנטרי של ח"כ ברונפמן. בשעה 13:00 , הגיע מפקד ממגב: מימון חאזמה, שמע את דיווחנו .במקביל, המשאיות קבלו אשור מעבר ונהגיהן חזרו לביתם.חזרנו הביתה, "לא שמחות ולא טובות לב"- אלא חוששות ממה שיהיה שם לאחר לכתנו.נגיש תלונה על התנהגות לא הולמת של מפקד המחסום.