בוקר

איזור דרום הר חברון צומת אל פאוור וצומת הכבשים. יום חמישי 22.04.04 בוקר צופות: לאיקה; מירה ב. ושרית ה- רשמה יצאנו מהחניון בצומת שוקת בשעה 6.30 בבוקר עם א' הנהג מלקיה. כקילומטר אחרי היישוב מיתר היה מחסום משטרתי, ובו המתינו כמה מכוניות. עברנו את המחסום המשטרתי ולאחר מספר קילומטרים מצאנו נקודת ביקורת של הצבא. עצרנו שם, והחיילים שאלו מי אנחנו. הסברנו שאנחנו ממחסום ווטצ' (לא היה להם מושג מה זה), ארגון לזכויות אדם והמשכנו בדרכינו לאל פאוור. לא היו שם מחסומים והאיזור היה שקט על אף שציפינו כי בעקבות האירועים של יום שלישי בלילה בהם ירה הצבא והרג צעיר מהאיזור ייתכנו קשיים. משם המשכנו לצומת הכבשים (חברון-יאטה). ירדנו מהטרנזיט (7.10), חצינו את הכביש ועמדנו מספר מטרים ממחסום נייד (אפילו לא מחסום) עמדו שם ארבעה חיילים מגדוד לביא והאמר שחנה שם. החיילים נגשו אלינו ושאלו אותנו מי אנחנו ומה מעשינו שם. נתנו להם הסבר קצר אודות מחסוםווטצ. כשהגענו היו שם 2 מעוכבים ששוחררו כעבור 5-10 דקות. המעוכבים עמדו בצד והמתינו. המעבר הוא בין העיר יאטה לחברון. בכניסה זו של חברון ישנה סוללת עפר שמקשה על המעבר. על העוברים והשבים מחברון ליאטה ומיאטה לחברון לטפס על סוללת העפר. התנועה הייתה דלילה. ראינו איש זקן אשר בקושי היה יכול לטפס ולרדת מהסוללה מכיוון חברון ליאטה. באותה השעה עברו תלמידים ותלמידות ואישה שבקושי יכלה לשאת תינוקת. בשעה 7.30 הגיע האמר נוסף ובו המג"ד. הוא והקשר שלו נגשו לדבר איתנו. המג"ד ידע על מחסום ווטצ' והביע דאגה מנוכחותינו במקום, הוא טען שהוא אחראי לבטחון של כל אזרח ישראלי שם. החיילים גם סיפרו כי היו אירועי ירי וזריקת בקבוקי תבערה בימים האחרונים. עם זאת, הם לא עצרו את תנועת העוברים והשבים הפלסטינים. בשעה 7.30 היו שלושה מעוכבים נוספים שהמתינו. הם שוחררו בשעה 7.45. החיילים עזבו את האיזור. התנועה הלכה והידלדלה. עזבנו בשעה 7.50 וחזרנו לצומת שוקת.