אחה"צ
קלנדיה 19 אפריל אחה"צ טובה ש., נעה ע., חוה ב., שרה א., + 2 אורחים מארה"ב רשמה: שרה המחסום כמעט ריק מאדם. תנועת המכוניות מאוד דלילה. יוחאי, מפקד המחסום אומר שאין סגר
והמעבר במחסום מתנהל עפ"י ההנחיות הרגילות כולל מעבר ללא אישור לתושבי המקום והסביבה. החיילים מחיל ההנדסה אדיבים למדי , וחברינו הוולונטרים חזרו לאייש עמדות בדיקת תעודות, וביניהם "מכרים ותיקים". מעט בסטות מציעות מרכולתם בדרום לעומת המחסום הצפוני שבו הבסטות וכל החנויות סגורות לאות שלושה ימי אבל בגין חיסול רנתיסי.מול החנויות הגדר פרוצה לחלוטין. הילדים ("מיידי האבנים") מתהלכים חופשי באין מפריע לאורך הכביש, ממש עד לחניון שדה התעופה - שהוא כמעט ריק ממכוניות מוחרמות. בשלב מסוים ג'יפ צבאי מופיע, יורה יריית אזהרה אחת, הילדים נסים והג'יפ נסוג. בדרכנו חזרה למחסום אנחנו פוגשות ילדים - עם אבנים בידיהם - המתכוננים להשליכם לעבר המחסום - ניסינו לשכנע אחד מהם להניח לאבנים ולשוב לביתו אולם התשובה היתה נחרצת: "זה בגלל רנתיסי ושייח יאסין!!". תוך זמן קצר החל מטר כבד של אבנים אל תוך המחסום שסיכן לפגוע בחיילים ובפלסטינים כאחד. התגובה היתה מיידית - בהוראת יוחאי המפקד החיילים ירדו לכוון המחנה בכלים שלופים והחלו יריות. האזור כולו פונה מתושביו כולל מוניות והחל קרב בין החיילים לילדים שנסו אל גגות המחנה. נורתה אש "לבנה" - הגדרה של אחד החיילים (סרק???) - ושפע של גז מדמיע. תגבור של ג'יפים הגיע למקום וחדר אל תוך המחנה. דיווחנו על הנעשה לאמצעי התקשורת ולעדי. א-רם: ריק מאדם - המגב"בניקים מפרשנים:"כנאה הפלסטינים נשארו בבית להתאבל על רנתיסי". הרבה עצב השפלה וכעס פגשנו היום. שרה