אחה"צ

ג'וברה, יום ה' 15.4.04, אחה"צ משקיפות: רחל ה. נורית ר. רותי ב. חנה א. (מדווחת) 13:45 תנועה דלילה יחסית, זורמת ללא עיכובים בכל הכיוונים, למעט שבח"ים. בצד המחסום לג'וברה קבוצה של כ-8 שב"חים מעוכבים. לדבריהם חלקם מחכים שלוש שעות. היו בטייבה בחיפושי עבודה עתה מבקשים לחזור לכיוון טול כארם. אחד מהם נראה חולה בעליל. לוקח מרחל כדור להורדת חום.מפקד המחסום מספק הסבר רגיל – הם בבדיקה, הם לא מחכים כ"כ הרבה זמן. "קבוצה שחיכתה מהבוקר השתחררה לפני שבאתם." נמצאים גם שני מתנדבי קו התפר. 14:20 3 מעוכבים משתחררים, ביניהם החולה. מעוכב חדש נוסף. טוען שבבוקר אפשרו לו לעבור לביקור אצל משפחה בג'וברה. 14:30 חילופי משמרות, עוד מעוכב משתחרר.מפקד המחסום במשמרת זו מתנהג באדנות, מרחיק את הפלסטינים ומנסה להרחיק גם אותנו, לצידו עומדות שתי מתנחלות הממתינות לטרמפ. הוא מסביר לי את עיקרי מדיניותו: "אני אשחרר מתי שאני אחליט," "הם מתבכיינים כשרואים אתכן," "צריך לחנך אותם."חולפת שעה מתסכלת, כל ניסיונותינו לדבר אל ליבו, הטלפונים למת"ק ולמוקד ההומניטרי – לא עוזרים. 15:40 משתחרר מעוכב, הצעיר שבהם. 16:00 אחד המעוכבים נשבר, מנצל רגעים בהם מפקד המחסום בודק משאית ומתרחק במהירות לכיוון טול כארם. המפקד קולט אותו בעיניו ופותח במרדף אחריו, תופס ומחזיר אותו. רגעים של מתח רב. הפלסטיני נשכב בצד הבטונדה. המפקד אומר לרחל: עכשיו אשאיר אותם כאן כל הלילה. הפצרותינו לא עוזרות. 16:30 מגיע סמל נוסף. אנחנו מדברות עם שניהם, מזכירות להם את תקנת "שלוש השעות", מפקד המחסום לא יודע על כך אך השני מאשר. כנראה זה עושה משהו כי כעבור כמה דקות המעוכבים משוחררים. 16:45עזבנו.