אחה"צ

בית איבא,יום ד', 14.04.04 אח"הצ צילה ל., מילי כ., רותי ק,. (מדווחת). לא היו מחסומי פתע בדרך 14:00 תנועת המכוניות ותנועת הולכי הרגל במחסום היו דלילות מאוד ולכן גם האווירה היתה נינוחה. נאמר לנו כי היום כמעט אין עוברים סטודנטים, למרות שזה יום רביעי (שביתה באוניברסיטאות).בצד עמדו כ-10 מעוכבים, לדבריהם הם עומדים שם עוד משעות הבוקר. לדברי החיילים רוב המעוכבים הם "זולגים". רובם צעירים. בת.ז הפלסטינית של אחד מהם היה כתוב שכם ובעברית תיל, אז הוא נשלח בחזרה לתיל. השאר עוכבו לשעות רבות. התאוננו על התנאים - החום והשמש הלוהטת.שלושה אנשי "בצלם" שהיו במחסום במהלך סיור, צלצלו לכרמלה מנשה לדווח לה על התנאים המבישים. פנינו לקבוצת קצינים בדרגות גבוהות שהתקבצו שם בכעין דיון וביקשנו שיפעלו להעמיד שם סככה לשיפור התנאים. נשארנו ללא מענה. לעומת זאת היה להם פנאי לבדוק אמבולנס ולהחזירו כלעומת שבא. 16:00 הלחץ במחסום גבר, בעיקר ליד מגלה המתכות. ע', נציג המת"ק, היה אגרסיבי ובוטה ביחסו לעוברים ושבים ואלינו. כששאלתי אותו לגבי אשה בהיריון, אותה הוא העמיד בצד ולקח ממנה את התעודה, הוא ממש הרים את קולו והתלהם ואמר שהאשה נענשת כי לא עמדה בתור כמו שצריך. לאחר מכן היא נלקחה לאזור המעוכבים ושוחררה רק כעבור שעה וחצי. צלצלתי בעניינה למוקד החרום וגם לדובר צה"ל, ונעניתי בציניות שמכיוון שהיא לא בחודש התשיעי להריונה עליה "להתנהג". כעבור מספר דקות נעצרה עוד נערה, שלדברי החיילת "צחקה לי בפּנים". גם היא נשלחה לעמוד באזור המעוכבים ושוחררה כעבור 40 דקות.בעבר מצאנו את נציג המת"ק ע' כמי שנכון לסייע ולהקשיב לנו, אך לאחרונה התנהגותו התהפכה ויחסו אלינו הפך להיות ממש עוין. אירוע מינורי התרחש כאשר משאית המשיכה לנסוע משום שהנהג הפלסטיני לא הבין את סימני היד של החייל. החייל דהר אחריו וירה ירייה אחת לאדמה, קרוב להולכי רגל רבים. למרבה המזל העניין הסתיים "בשלום". 16:30אירית וקבוצתה שהיו בחווארה הצטרפו אלינו וניסו לשחרר מעוכבים אך ללא הצלחה מרובה. היה לנו ברור שכולם ישתחררו לקראת שש בערב.עזבנו מתוסכלות כרגיל .