בוקר

זעתרה/תפוח, צארה, חווארה דרום/צפון, בית פוריק , 11.4.04, בוקר סנאית ג., חנה ל., דינה א. (מדווחת) כללי: 1. פנינו למת"ק שכם שהפנה אותנו למת"ק בית אל שהודיע לנו שהם לא עובדים מול אזרחים והטלפון לפניות עבורנו הוא המוקד הנקרא הומניטרי... בפניותינו למוקד נאלצנו להתווכח ולהתמקח על כל מקרה ומקרה. לדעתנו חייבים לפעול שוב ברמה הארגונית כדי לקבל סיוע מצד המת"קים אחרת אין לנו שיניים בכלל. 2. בשטחים טרם שינו את השעון לשעון קיץ. 3. חם. אין במחסומי חווארה מים ראויים לשתייה. הודענו לקצינים במחסום צפון ודרום שעליהם להעמיד מצנן מים. זעתרה/תפוח 07:25 - מחסום ריק. החייל מוסר לנו שאין יוצאים משכם, רק גברים מעל גיל 35 ונשים. בדרך לצארה 07:35 - מחווארה לצארה, ליד חוות גלעד זר, מחסום פתע (ג'יפ באמצע הכביש). לדברי החייליםבגלל התרעה. 3 משאיות בתור אבל לפי הנראה לעין החיילים בסדר. צארה 07:40 –זרוע הברזל המסמנת את המחסום בכביש הפנימי לכפר נצבעה בירוק זרחני. תנועת צבא בלילה? בניגוד לפעמים הקודמות בהן היתה שממה מעיקה, הפעם צפינו בתנועת אנשים לכיוון רחבת המחסום, עומדים בתור במורד הגבעה התלול וניגשים וואחד וואחד עם התעודות, במרחק כמאתיים מטרים מעמדות הבטון וקני הרובים המכוונים מולם: שני אנשים עם חמורים, משאית ועליה פרה, עגלים וכמה כבשים, טרקטור ומשאית עם מיכל מים נגרר שממלאת מים לעמדת הפּיל-בוקס הצבאית וחוזרת לכפר. החייל האחראי אמר שהמורים טרם עברו ושעת המעבר השגרתית שלהם היא 08:30 – 09:00 לפי שעוננו, 07:30 – 08:00 לפי שעונם. לדבריו הם שבים בסביבות 12:00. בכביש הפנימי ליד שבי שומרון 08:00 - מחסום פתע נוסף מתלולית אבנים וכנראה לא שגרתי, לפי תגובות התושבים שרגילים לנסוע בכביש הזה. נוסעי אוטובוסים התבקשו לרדת ולהציג תעודות בתור מאולתר, משאיות ורכבים נבדקו. נהג רכב שלא נעצר בדיוק בקו המחסום קיבל הוראה לנסוע אחורה ופינצ'ר את אחד הגלגלים האחוריים שלו על הדוקרנים. לאחר שהתפנה התור, הנחה החייל האחראי את הפקוד שלו להציב על התלולית את שלט ההודעה על מחסום. מעוכב ממחנה בלאטה נבדק טלפונית וצורף אח"כ לאוטובוס נוסעים. לפי הנראה לעין החיילים היו בסדר. חווארה דרום (לתוך שכם) 08:30 - למרות הסגר, תור גדול של מוניות ותור בינוני-גדול במחסום. אין הקלות או נכונות מצד החיילים להחרגות במקרים מיוחדים למרות שהיחס כביכול סביר ויעיל. בהתערבותנו הצלחנו להעביר צעיר שנקבע לו תור לפיזיותרפיה שלאחר ניתוח רגליים, משפחה צעירה כולל האב, שרצתה להגיע לבית החולים עם תינוק חולה ושלושה עובדים פרא-רפואיים שהגיעו ברגל ולא באמבולנס ("שידכנו" להם אמבולנס). אחרים שניסינו לסייע להם – בעיקר גברים שביקשו להתלוות לנשותיהם ולילדים, לא נענו ("התחצפו", "כל יום הם מנסים לעבוד עלינו") וכדומה. נדנדנו לגבי המעוכבים והם טופלו באופן סביר. הפעם אין החמרה חריגה עם הנשים. חווארה צפון (משכם החוצה) 08:30 - צד זה של המחסום מאויש בכבדות לעומת הדרום. הקצין כועס על נוכחותנו ש"עושה בלגן" ורק אחרי שהיה עד לנדנודים ונדנודים ולטלפונים שונים, הוא עושה מה שצריך מהתחלה, וכביכול משתף פעולה. התורים ארוכים מאד, גם של הצעירים, גם של המבוגרים, גם של הנשים והילדים. 6 מעוכבים מתוכם רופא, ששוחרר אחרי טלפון לארגון רופאים לזכויות אדם. 8 מוניות שהוחרמו ערב קודם הגיעו על-פי ההנחיות היום בבוקר אך נמסר לנהגיהן שהם בעונש עד שעה 16:00. המוניות והמעוכבים שוחררו אחרי טלפון למוקד. הרבה תנועת אמבולנסים משכם. בית פוריק 09:30 - הרבה תנועה במחסום בעיקר של אנשים המגיעים עם מוניות בדרכי העפר שבעמק הרחב ומכתתים רגליהם מעלה לכיוון המחסום. 7 משאיות בתור שלא זז. לדברי החיילים, עד ליום שלישי מותר מעבר של אוכל ותרופות בלבד. 7 מעוכבים שפרטיהם נבדקו ע"י השב"כ ומעברם אושר, נענשים קולקטיבית כי שלושה מתוכם ניסו בשלב מוקדם יותר בבוקר לעבור את המחסום דרך השדות. כמעט כולם הולכים לחפש יום עבודה, וביניהם צעיר שהורד ממשאית שהובילה לדבריו עגבניות שהתעתד למכור. את הנהג והמשאית העבירו ואותו הורידו והלכה פרנסתו. חייל המחסום טען שהוא יכול ל"החזיק אותם" עד ארבע שעות. אמרנו שלוש. במוקד אומר החייל "נדמה לי עד שלוש". הוא רשם בשקדנות את הפרטים של עיכוב המעוכבים שכבר אינם מעוכבים רשמית והבטיח לטפל. נשארנו במקום ונדנדנו, והמעוכבים הועברו למבנה בטון קטן שסיפק יריעה צרה של צל לחלק מהם, עם ג'ריקן מים. לקחנו טלפון של אחד מהם ובינתיים הזמן השיג את "הטיפול" וכעבור שלוש שעות בדיוק שוויצרי הם שוחררו. עדכנו את המוקד.אין טיפת צל במחסום וצריך לבקש שיטפלו בזה. תפוח/זעתרה 10:45 - תור של 29 משאיות ורק שניים מטפלים במחסום עצמו. דיברנו עם מפקדת חטיבת שומרון ושם הודיעו לנו שאין אפשרות לתגבר כוח-אדם כי החיילים יוצאים לחג הביתה.