בוקר

דרום הר חברון 14.4. צופות : דבור'קה א' , יעל צ' חגית ב' יצאנו בשעה שש וחצי מצומת שוקת . על יד מיתר מחסום נייד של השיטור הקהילתי של מיתר. צומת דורה אל פאוור – צומת 123 השערים פתוחים – ויש מעבר מכוניות מצד אל צד. התנועה התנהלה ללא הפרעה – האמר וחיילים בפילבוקס.המשכנו בנסיעה בכביש 60 עד הפניה ליאטה – כביש 356 עד צומת זיף על מנת לבדוק את החסימות החדשות – לא ראינו אותן. אין על הכבישים תנועה של מכוניות פלשתינאיות ותנועה דלילה באופן כללי -. רכב של הצבא נוסע הלוך ושוב .חזרנו לצומת יאטה -אזור תעשיה חברון – צומת הכבשים. החנינו את הטרנזיט במרחק של כ50 מטר מהצומת והלכנו לכיוון החניה של המוניות הפלשתינאיות מהצד של יאטה. השעה היתה לפי השעון הפלשתינאי – שש וחצי. על פי דברי הפלשתינאים בתוך יאטה ישנו מחסום נוסף – ארבעה חיילים שבאים לעיתים מזומנות ומעכבים שם את האנשים. יאטה היא עיר של 70.000 תושבים. אנשי יאטה סיפרו על התעללויות שקורות שם וביקשו שנלך לראות מה קורה שם. - אנחנו לא יכולות זה איזור A החלה תנועה של אנשים לעבר הסידורים בחברון וללימודים. דיברנו עם נהגי המוניות , חילקנו כרטיסי מוקד. בשעה זאת ההאמר של הצבא עוד לא הגיע לצומת והיינו שם כחצי שעה בלי הפרעה. לאחר כחצי שעה הגיע ההאמר והתנועה המשיכה ללא הפרעה . החיילים ניגשו לאיברהים עם ההאמר – אבל לא הגיעו אלינו. היינו שם כשלושת רבע שעה. אחד מהפלשתינאים הראה לנו שבתוך הצומת מעכבים אנשים. ירדנו לצומת. אנשים עמדו בשורה . כשהחיילים לקחו מהם את תעודות הזהות לבדיקה.הפלשתינאים עוברים, החיל מסמן לחלקם לעצור, מסתכל על תעודת הזהות ועל פי מה שהוא מחליט הוא נותן לעבור או לוקח את התעודה והפלשתינאי מצטרף לשורה שמחכה היו בשורה כשלושים איש . לא נראה היה שיש איזושהיא הוראה או בדיקה באמת מסודרת. כששאלנו את החיילים למה הם בודקים אמר לנו אחד . אל תדאגו אם הם לא אשמים הם ישוחררו. אני שאלתי את החיילים למה לא נותנים מים וכמה זמן זה ייקח ולא קיבלתי תשובה . על פי דברי הפלשתינאים זה קורה בצומת הזאת לעיתים מזומנות. והם יכולים להיות מעוכבים כך כשעה , שעה וחצי. לאחר כעשר דקות שאנחנו שם שמנו לב שהחייל עוצר את תנועת הפלשתינאים ולשאלתי למה הוא עצר את המעבר קיבלתי את התשובה הרגילה "זה מסוכן לכן – הפלשתינאים מסכנים אתכן ועד שלא תלכו לא ניתן להם לעבור".הלכנו משם לעבר הטרנזיט. אני נתתי את מספר הטלפון שלי לאחד מהמעוכבים וביקשתי ממנו שיודיע לי כשהם משוחררים. האיש אמר לי שהוא חושב שברגע שנלך ישחררו אותם. בדרך נעצרנו על הבית שממנו אפשר לראות האם חודש המעבר – ואכן חודש. אחרי חמש דקות טלפן הפלשתינאי ואמר ששוחררו . אנחנו חושבות שיכולות להיות לכך כמה סיבות והעיקרית שבהן החשש שנדנד לצבא שישחררו אותם . כי עיכוב כזה נעשה על פי דברי הפלשתינאים גם כשאנחנו לא נוכחות. בדרך חזרה לצומת שוקת ראינו מחסום נייד מהפניה לדהריה – מחסום של משמר הגבול. היינו בצומת שוקת בתשע.רשמה עברית חגית .