אבו דיס (הפשפש), בית לחם (300), הקונטיינר (ואדי נאר)

צופות: 
יהודית או.ת מיכל ז.ת ברברה ש. (מדווחת) + אורח: פיליפ (צלם)
19/03/2004
|
בוקר

בית-לחם. ביקור לא מתוכנן במחסום בית-לחם. בבוקר קיבלנו קריאת חירום ממכר בבית-עומר שנתקע שם עם בתו בת ה-10 בדרכם לבית-חולים בירושלים (הייתה בידו הפנייה עבור הבת, אך לו עצמו לא היה אישור). בסך הכול היו שם 10 מעוכביםinfo-icon שאותם ראינו מרחוק, אך לא ניתן לנו לתקשר איתם. שוטר מג"ב הגיב לכל פניותינו בגסות ובעוינות. במסגרת מאמצינו לסייע למכרנו, החרימו לשתיים מאיתנו את תעודת הזהות, משום שעמדנו במקום הלא נכון (לא די קרוב כדי לערוך תצפיות משמעותיות, ובפירוש לא די קרוב כדי להפריע לפעילות השוטרים). לאחר שגם רופאים למען זכויות אדם וגם המוקד להגנת הפרט הביעו ספק שאפשר יהיה לעזור בנסיבות הנתונות, רווח לנו והופתענו כשבעקבות התערבותו של מפקד המחסום (רוני) הושבו לנו תעודות הזהות, וידידנו ובתו הורשו להיכנס לירושלים (אחרי שחיכו, לטענתם, יותר משלוש שעות בחוץ, בקור.

אבו-דיס. נהג מונית מיואש סיפר לנו, שרישיונו הוחרם לפני 3 ימים, משום שניסה להעביר לבית חולים ישישה חולה בעלת תעודה ירוקה. לדבריו, עודד אותו שוטר מג"ב ליד הפשפש להסיע אותה. אך נראה שלאחר מכן מישהו דיווח לשוטר במחסום הבא, והוא נתפס מסיע "שוהה בלתי חוקית". כך נשללה פרנסתו למשך חודש ימים, ואין הוא יודע, איך יפרנס את ששת ילדיו.בצד המזרחי של הפשפש המתינו רבים למעבר. שוטר מג"ב הפגין קשיחות רבה, גם כשהיה מדובר בקשישים. זוג צעירים שחשו צורך לפרוק את כעסם סיפרו לנו, כי המדיניות משתנה מידי שעה. ואכן, ברגע שחייגנו לבנצי כדי להתלונן, לפתע, ללא כל הסבר, התירו לקשישים לעבור, בלי שבדקו בכלל את תעודותיהם.

ואדי-נאר. אין מעוכבים, אין תורים. כל כלי התחבורה (כולל אמבולנס) נעו בשני הכיוונים ללא עיכוב.