בית לחם (300)

צופות: 
הדס ב., שלמית ב., ענבל מ. מדווחת: ענבל מ.
01/04/2004
|
בוקר

מחסום בית לחם- 300: 6:30 טרנספורט משטרתי הוריד שבעה מעוכביםinfo-icon לחקירה ונאמר לנו שהחוקר עוד לא הגיע.במקום נמצא גם דחפור צבאי גדול, ומאוחר יותר הצטרף אליו טנק.כנראה חל עדיין סגרinfo-icon מלא, וגם בעלי אישורים אינם מורשים לעבור. יואב מהמוקד ההומניטרי של המינהל האזרחי, הסביר לנו שרק מקרים הומניטריים עוברים, כלומר רק מי שהוא "חצי מת" .(מעניין כמה זמן לוקח לחולה שזקוק דיאליזה עד שהוא הופך חצי מת...); וביקש בנימוס שנעמוד בקצה הרחוק של הבטונדות. שמונה מעוכבים נוספים כבר עמדו מול החומה, ועליהם יואב אמר: "אם אני עומד פה עם שלושים קילו על הגב, גם הם יכולים לעמוד". אחרי עשרים דקות פתאום הבחנו שהם נעלמו. נסענו בערך ב-7:00. כשחזרנו מאוחר יותר, סביב 10:30, שוב היו כשמונה מעוכבים. הפעם בישיבה, חלקם מתחת לעץ, ועוד 28 מעוכבים ישבו בשורה בשמש מחוץ למתחם המחסום, מעבר למעקה המתכת, במקביל לשביל הולכי הרגל, בזמן שמילאו את טופס הדיווח על עיכובם. המג"בניקים נתנו להם להביא מיםinfo-icon, ובאדיבות התחמקו מלענות על שאלתנו האם המעוכבים יודעים שהם רשאים לא לחתום על הטופס. חלקם! החלו להשתחרר תוך כדי, חלקם עוכבו לחקירה. דיווחנו לרל"א ונסענו.שלושת שוטרי הסיור בפינת טנטור ענדו תג זיהוי אבל כמובן מקופל כך שלא ייראה הכתוב עליו. פינוי אל חאדר: כשהגענו, היו במקום מוניות ואוטובוסים ואנשים עברו כרגיל, גם מכיוון חוסאן. בשעה 8:00 בערך הגיע ג'יפ צבא והוציא את כל המוניות מהמתחם. האנשים סיפרו שאותו הדבר קרה אתמול, עד שעה 18:00 החיילים איפשרו רק לאוטובוסים לעמוד במקום. גם היום, מנעו בהדרגה מכל הולכי הרגל לעבור, גם מי שהיו צריכים להגיע מערבה ודרומה מעבר לכביש. ניסינו לבדוק את הסיבה ואת מקור הפקודה הזו: חמ"ל החטיבה לא ענה לנו על כך (וגם לא למוקד להגנת הפרט). מאילן, סמח"ט עציון, הבנו שהפינוי נעשה כחלק מ"כתרinfo-icon" שהמח"ט הטיל אתמול על בית לחם. למרות האדיבות, הוא הבהיר שאין מעבר, וטען שהמקרים ההומניטריים מצויידים במספרי הטלפון הנחוצים ומקבלים אישור בסופו של דבר. בשלב כלשהו הגיעו עוד שני ג'יפים והחיילים הבהירו שאין מעבר בכלל, למעט תושבי בית לחם שחוזרים פנימה. הם שלחו את כל הנוכחים מאחורי תלולית העפר, ואמרו שהסיבה היא חשש לזריקות אבנים ולחיכוכים בגלל קרבת המוניות לצומת. הם לא(!) נענו לבקשות להעביר נשים עם ילדים קטנים ואנשים מבוגרים, ושלחו אותנו אל ג'יפ נוסף שחנה מעבר לכביש – כנראה הסמג"ד שלהם (יואב) – הוא היה אדיב וענייני מאוד כלפינו, וכנראה הנחה אותם בהמשך להעביר נשים מבוגרות ועם ילדים ולאפשר לתושבי חוסאן וחברון לחזור הביתה. עזבנו ב-10:30 אחרי שהסתדר תור בדיקה ארוך ומסודר וכבר לא חששנו שתיווצר התקהלות והחיילים יגיבו באגרסיביות. אירועי אתמול באל-חאדר:האנשים סיפרו שבין 10:00-18:00 החיילים פינו את מתחם המוניות לגמרי, ובערך ב-13:00 "החייל הרוסי" – אנחנו חושבות שזה אדי, שנתקלנו בו היום – חתך צמיגים למוניות שלא צייתו. מקרה נוסף: איש נכה ואחיו עברו, והתעודה של האח נלקחה לבדיקה. הנכה שאל מה ההבדל (לדברי החיילים – שאל בקללות רמות ועסיסיות), ובתגובה בעטו בכסא הגלגלים שלו והיכו אותו.לרוב האנשים יש כרטיסים של המוקד והם אומרים שניסו להתקשר אלינו ללא הצלחה. דיברנו על כך עם אילן ועם יואב ונראה שהם לקחו את הנושא ברצינות ויטפלו בו. האנשים סיפרו גם שבואדי נאר, מתחת לקונטיינר, הפכו המכות ממג"בניקים לעניין שגרתי; סיפרו על אחד עם רוב שיניו שבורות, אחד שכמעט הוציאו לו עין, ואחד שחתכו לו את תנוך האוזן בסכין. הדגשנו בפניהם שחשוב לרשום את מספר הג'יפ בכל מקרה, ורצוי גם להגיש בהקדם תלונה במת"ק עציון (הנחיות המוקד).