בית לחם (300)

צופות: 
יעל ב. שרי ש. איימי כ. מדווחת: שרי ש.
30/03/2004
|
בוקר

 כשהגענו למחסום בית לחם (300) בסביבות 6:40 היו במקום כ 20 גברים מעוכביםinfo-icon, עומדים עם הפנים לחומה ברגלים מפוסקות. בנוסף היו מספר נשים וגברים מבוגרים יותר ישובים בצד. אנשים בודדים נושאי תעודות כתומות ניסו את מזלם במחסום עצמו.שוחחנו מעט עם דותן, מפקד המחסום. לשאלתנו מדוע הם עומדים עם הפנים כלפי הקיר הוא השיב כי הדבר הוא בהתאם לתקנות, וכי לאחר שלפני מספר שנים ירה מעוכב בשוטר יש לדאוג להעמידם כך. הוא גם טען שעניין העמידה עם הפנים לקיר חשוב על מנת ליצור אצל המעוכבים תחושה של סדר ושליטה של החיילים. בנוסף הוא חזר ואמר שכל הנעשה במחסום הוא בהתאם לחוקים ולהנחיות ושפקודיו יודעים שאם הם יעברו על החוק הם יענשו. לאחר כעשרים דקות הגיעו למחסום מפקדים בכירים יותר, הבכיר שבהם עם שלושה פלאפלים. אחד מהם פנה לשוחח עם המעוכבים, שהציגו בפניו תלונות, ואז נתן הוראה לאפשר להם לשבת. לאחר מכן הם הורשו גם לאכול ולשתות. לאחר עוד כחצי שעה מפקד אחר החליט לזרז את ההליכים של בדיקת המעוכבים, ואכן נראה היה שמתחיל תהליך מהיר יותר.מדי כמה דקות הופיעו עוד אנשים שניסו לעבור דרך טנטור ונתפסו; לפני שעזבנו את המקום היו שם כשלושים גברים. בסביבות השעה 7:30 הגיעה למקום קבוצה של חמש נשים מ"נשים בירוק", בראשן נדיה מטר מלווה בתינוקת הקטנה שלה. הן חילקו אוכל ושתיה לחיילים וקראו בפניהם כרוז שמסביר מדוע אין עליהם להקשיב או להתיחס אל נשות מחסום watch, אשר מתחזות לפעילות זכויות אדם אך למעשה מצדדות באויב, בוגדות ומהוות קבוצה סהרורית וקיצונית. הן הוסיפו כי מותר לכל חייל שאנו מציקות לו לתבוע אותנו לדין. הכרוז עומד להתפרסם בעיתוני סוף השבוע, לדבריהן. הנשים הירוקות הצטיידו במצלמות סטילס ווידאו, דאגו לצלם אותנו ללא הרף מטווח קצר במיוחד, והבטיחו כי התמונות שלנו תפורסמנה באתר של "נשים בירוק". נדיה מטר ליוותה אותנו ממש עד הרכב, צילמה גם אותו והבטיחה להפוך לסיוט שלנו.כדאי לציין כי המפקד שדאג לזירוז העניינים היה מאוד אדיב כלפינו, ואף התנצל שלא ניגש אלינו מיד כשהגיע אלא רק בסוף.כשיצאנו מהמחסום נראה היה כי התהליך מזורז, אם כי המעוכבים עוד היו במקום.