אבו דיס (הפשפש), הקונטיינר (ואדי נאר)
. 06:55 ואדי-נאר מחסום סגור לחלוטין. 4 חיילים + 2 חיילות יושבים ב"צל" הפילבוקס. קצת מאוחר יותר מגיע שוטר כחול.2 אמבולנסים, משני הכיוונים, מעבירים רופא, או מישהו מצוות ריפואי שצריך להגיע לבית-לחם. למטה בוואדי עומד ג'יפ, וכל מי שמנסה לעלות בכביש לכיוון הקונטיינר חוזר לכיוון בית-לחם. 5 פלסטינים, תושבי חברון, רוצים לשוב הביתה ולא מקבלים אישור. חוזרים כלעומת שבאו. אחד מהם אומר שכך זה כבר שבוע.חייל מג"ב בשם שחף מרחיק אותנו מאיזור המחסום, אך בעיקר אסר על הצלם דני לצלם בטענה "זה שטח צבאי סגור
". כמובן שאין לו פקודה כתובה, ואחרי ויכוח לא ארוך ממשיך לצלם.אין מעבר בשני הכיוונים, סגר מוחלט, וגם אין מכוניות ורק קומץ קטן של הולכי-רגל מנסה ולא מצליח, גם אם יש להם אישורים.3 ישבו בצד ואמרו שלקחו להם את תעודות הזהות, והן נמצאות בג'יפ שירד לוואדי.1 מעוכב, ממתין משעה 05:30 . שתיים מאיתנו נגשו אליו, כל אחת בנפרד. הגיע מבית-לחם ובידו אישור עבודה במעלה-אדומים. חיילי המחסום לקחו את תעודת הזהות שלו. כששאלנו את שחף מתי היא תוחזר לו נאמר לנו "עוד 7 דקות, בודקים ב"מבצעים" את התעודה שלו". אחרי המתנה נוספת ניגשנו לשאול אם כבר יש תשובה. התשובה היתה לא סימפטית: הוא מעוכב וישוחרר רק אחרי ש"מבצעים" יחליטו כך. מיכאלה התקשרה לאבי ביטון (מחליף את אדרי, קצין מג"ב ואדי-נאר) והוא אמר שיבדוק.איש המשטרה הכחולה אמר שלוּ הוא טיפל בזה היה העניין מסתיים כבר. אבל, כך אמר, מחשב המשטרה אינו מקושר לזה של מג"ב, הצבא, או השב"כ, ולכן אינו יכול לעזור.כשפנינו לחזור למכוניות שחף רץ אחרינו וקרא לנו בגערה וטען שאחת מאיתנו, שניגשה אל המעוכב, הראתה למעוכב, באמצעות תנועה ביד, דרך לעקוף את המחסום. תגובתנו היתה נמרצת. חזרנו למחסום, הוא ישב וגבו אלינו, אך אנחנו נתנו לו מנה הגונה. הוא חייך ולא הגיב כמעט, אלא כשחנה אמרה לו שהיא יכולה להיות הסבתא שלו. הוא ענה לה בחוצפה: "איזה מזל יש לי שאת לא". יעל י. חזרה שוב אל המחסום כדי להתריס בפניו, שכן היא אינה דוברת ערבית, בקושי עברית, שהיא שופטת בדימוס, ומכירה היטב את הכללים. שאין אנו מסייעות לעקוף מחסומים. מסתבר שדי בתנועת יד המלווה דיבור עם מעוכב כדי להפעיל את בלוטות הרעל של שחף (בוודאי יש אחרים כמותו).
08:20 מחסום כביש מישור-אדומים ג'יפ מס' 611-140 . נהג + 3 מג"בניקים, אחד משקיף מהגבעה שבצידי הכביש. מפקד המחסום מבקש, בנימוס, שנתרחק משטח המחסום. מכונית טרנזיט עומדת, כל המטען שלה על הכביש: מיצים, קופסאות שימורים, קמח, ביסקוויטים. קופסאות אחדות פתוחות. רצינו לדבר עם הנהג ונתבקשנו (האמת, לא בגסות) לדבר איתו אחרי הבדיקה. טרטור לשמו! ביקשנו לסייע לו להעלות המטען על המכונית ונאמר לנו שאסור לנו, שזה לא עניין שלנו. חייל אחר בודק מונית מונית בנפרד. 4 - 5 מוניות ממתינות - במרחק מה מהמחסום - להיקרא לבדיקה. אנחנו מתבקשות שוב ושוב להתרחק מאיזור המחסום.08:30 אמבולנס של הסהר האדום נבדק קצרות ועובר לכיוון ירושלים. 08:55 בית-פאג'ה ממש כשהגענו יצא מהסימטה ג'יפ 522 . כשהגענו לקצה הסימטה למטה ראינו שהחומה או-טו-טו סוגרת את הכניסה מכיוון עזרייה. מנוף מרים יחידות בטון ומעמיד את החומה. אנשי אבטחת קו-התפר שומרים, אחד מהם (לפחות) הוא בדואי מהנגב. 3 חיילי מג"ב יושבים בצל, מתחת לעצים. 2 גברים מופיעים. לאחד, חנות בעיר המזרחית והשני בעל אישור כאיש צוות רפואי באל-מוקסד. אישור תקף עד יוני 2004 . לא קיבל אישור לעבור. איכשהו שניהם עוברים דרך שביל שעולה במקביל לאחד המנזרים. השביל הזה מוכר לנו, וסופו מתחבר לכביש הראשי. משם לוקחים מונית להר-הזיתים.כשהתחלנו לחזור מיכאלה ראתה רופא שהיא מכירה, שמבקש לעבור לביה"ח אוגוסטה ויקטוריה. הוא עם אשתו, רופאת ילדים (בעלת דרכון צ'כי). הרופא נתקל יום-יום בקושי לעבור לבית-החולים שלו דרך בית-פאג'ה. ניגש ישר אל המג"בניקים בחורשה. לא נתנו לו אישור. ניגשנו לשם גם אנחנו, עם צוות ההסרטה, והתחלנו להפציר בחיילים שיתנו להם לעבור, ממתינים להם חולים לניתוחים (הוא מנתח מוח, עבד שנים בארה"ב). טענה חוזרת ונשנית של החיילים היתה שזה לא מעבר חוקי, וכי עליהם לעבור דרך א-זעים או מעלה-אדומים, שהם מעברים חוקיים. הרופא ניגש אל המצלמה והיה נרגש מאד. כעס על שרון, התריס נגד השיטה שמשפילה כל-כך, ולו כולם היו כמונו (הכוונה אלינו ממחסומווטש) היה כל יפה וטוב. מיכאלה טילפנה לרופאים למען זכויות אדם, דיברה עם הדס, נסתה להתקשר למג"ב, להומאניטרי, אבל בסופו של דבר הרופא ואשתו עברו בזכות הלחץ שלנו. הם נפרדו מאיתנו בלחיצות יד חמות והודו לנו.
09:40 בפישפש 3 מג"בניקים עומדים בצד המזרחי של הפתח. יצרו מתקן מעבר מגדרות של משטרה. צוות של 3 אנשי רפואה עם אישורים רישמיים (תסריח) שתוקפם עד יוני 2004 לא מורשים לעבור. הם אומרים שהם מחכים כבר שעתיים. הרופאים עברו רק לאחר שראו שמיכאלה מתקשרת בטלפון (לרופאים למען).אישה עם ילדה נכה, בידה הזמנה לבית-חולים, אבל ללא תעודה. לא מורשית לעבור.ג'יפ מס' 22-551 מגיע לצד המערבי של הפתח. בתוכו: .אישה עם ילדה בת 6 או 8 נמצאת בוויכוח עם אחד החיילים. הוא בודק כל מיני תעודות וניירות שלה. לא הצלחנו לראות מה טיבן. לפתע ראינו שהוא מפקפק בעובדה שהילדה היא ביתה. הוא מתכופף מעט לעבר הילדה ושואל אותה מה שם אמא שלה. הילדה מפוחדת ולא מסוגלת לענות. החייל סינן בין שיניו, תוך שהוא מאיים עליה באצבע, "את עוד תהיי עצורה היום". הוא הוביל אותה לג'יפ. האווירה היתה מאד מתוחה. אחרי דין ודברים ליד בג'יפ, לקול סירנה מחרישת אוזניים, סבב הג'יפ לאחור ונסע מהמקום. האישה עם הילדה חזרה לצד המזרחי ולא הורשתה לעבור. התחושה שלנו היתה שאלמלא נוכחותנו ייתכן שהאישה היתה סופגת מכה ונעצרת.חג שמח לכולןיהודית ש.