אחה"צ

17/03/2004
|

בית איבא,שבי שומרון, סארה יום רביעי 17 מרץ 2004 חברות: חנה א, אורית ב, שלווה כ, שרון ג, מיכל פ, יודית א 13:30 בית איבא המחסום הומה אנשים בשני המעברים,משאיות עומדות מחכות לעבור, בערך 30 מעוכביםinfo-icon.עופר מגיע, עושה סדר, מעבירים נשים וגברים מעל גיל 35. עדיין, לפחות 50-60 איש מחכים במחסום כל הזמן. מתבצע חיטוט מוקפד במיוחד בחפצים, לפעמים גם הרמת החולצה.בבדיקה אצל המעוכבים חלקם מחכים מ-7:00 -8:00 בבוקר ועדיין לא טופלו, בבדיקה שלנו לפי הקופסהולדברי החיילים אין מעוכבים מלפני השעה- 12:00. משחררים חלק ואחרים מגיעים. ב - 14:50 "הקפאת חיים" אין מעבר במחסום, בשלב מאוחר יותר מאפשרים רק לנשים ולמבוגרים לעבור ולשאר "הקפאת חיים"שוב אבדה תעודת זהות הפעם של גבר ירדני, אורית מטפלת בו ואף לוקחת מס' הטלפון שלו וממשיכה לעזור לו במהלך השבוע.גבר צעיר מגיע ללא אישור עם שני ילדים קטנים על הידיים. לא נותנים לו לעבור, עופר מציע שייתן את התינוקת לאישה שעוברת במחסום, אחרי התערבות שלנו הוא עובר.ב - 15:30 אמבולנס עם יולדת ,התינוק מעוכב, משוחרר אחרי התערבות שלנו.אמבולנס נוסף עם חולה מעוכב למשך חצי שעה. 13:40 שבי שומרון: אין הולכי רגל, תור ארוך של כלי רכב. 14:20 סארה : המחסום שומם פרט למעוכב אחד בעונש 3 שעות. לדברי החיילים עבר את המחסום במהירות של 150 קמ"ש וסירב לעצור ,הוא הכחיש זאת, המכונית עם תווית זיהוי צהובה והיה לו אישור מעבר.יום שיגרתי ומזעזע בשטחים הכבושים.נ.ב. ביום שישי נסעתי במונית פלסטינית (כתומה, לא טרנזיט) מפונדוק לחארס .נהג המונית שמע שאני במחסוםווטש סיפר שבבוקר היה מעוכב במחסום שבי שומרון ובזכות משמרת מחסוםווטש שהגיע איפשרו לו לעבור. הוא היה כולו אסיר תודה ולי זה היה כף לשמוע.