אבו דיס (הפשפש), הקונטיינר (ואדי נאר)

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
דליה ר, רחל ר, נועה, חנה א (מדווחת)
28/03/2004
|
בוקר

סגרinfo-icon וכתר ואף אחד לא נכנס למערב העיר 6:30 בחומה אין איש. הכל שומם. במלון שני ג'יפים עוצרים שלוש נשים, מורות במזרח העיר בלי תסריחים. אחת מהן מורה למטמתיקה, כמעט בוכה (יש לה היום מבחן לתת לכיתה י"א. יותר מאוחר היא מצליחה לתת את המבחן לתלמיד שיכול להגיע לבית הספר). בתחילה, הנשים נשלחות לתחנת הדלק לחכות להחזר התעודות. אנחנו מצלצלות למוקד ההומניטרי והגר מבטיחה לברר.7:00 גבר כבן 40 עוצרinfo-icon אותנו בדרך לפישפש. הוא מעוכב. למה? המקרה שלו תלוי ועומד בבית משפט עליון כי יש לו רשות לשהות בצד המערבי עם אשתו הישראלית. בכל זאת מעוכב כי, מסביר לנו המפקד מייק רז, הוא נתפס שלא במחסום. זה מעל לבינתנו. בורוקרציה יצירתית.

7:45 הפישפש. בעלי תעודות כחולות עוברים, הרבה תנועה, בעיקר סטודנטיות, לצד המזרחי, בלי בעיה. אחרים לא עוברים לשום צד. בכ"ז יש הרבה טרנסיטים ואפילו אוטובוסים שמחכים ל-????חידה. 8:15 אל-פג'י. שלוש המורות פה ומחכות להחזר התעודות. כ-10 גברים מעוכביםinfo-icon. שלושה מהם בעלי תסריחים העובדים בבתי חולים בהר-הצופים (אל-מוקסד ואוגוסטה ויקטוריה). אנחנו שוב מתקשרים להומניטרי ואפרת מבטיחה לברר. היא בודקת את המספרים, שניים באמת בסדר, לשלישי התסריח פג אתמול! האחרים, שעבודה מחכה להם בעיר המערבית, רותחים אבל אין להם היום סיכוי לעבור. אנחנו ממשיכים. 8:45 מישור אדומים, אל-זיים: תור של לפחות 500 מטר של מוניות צהובות מחכה. אין סיכוי שהמחסום יתקפל ב-9 כמו בימים "רגילים". אתמול המחסום פעל כל היום. הנהגים אומרים שהיום יהיה מחסום עד 13:00. 9:30 ואדי נאר -סווחרה. אין בא ואין יוצא. משאית בודדה מחכה בצד הדרומי עם גלידה!! רק אישה צעירה אחת, בדואית, מחכה עם שני ילדים צעירים. הבעל וילדים נוספים גרים באיזור בית לחם והיא כבר תקועה שלושה ימים בסוחרה. אנחנו מטלפנים שוב להגר והיא באמת רוצה לעזור ומתקשרת מיד למת"ק ומבטיחה שמשהו יזוז. בסופו של דבר שום דבר לא זז והאם עם הילדים חוזרת לאהל של ההורים בסביבות קדר.דליה מצלצלת לאחת המורות שמחות באל-פג'. התעודות מוחזרות להן והן מודות לנו (בשביל מה?)10:15 בדרך חזרה הביתה אנחנו רואים שורה ארוכה של מוניות צהובות בכניסה לאל-עזריה. אותן מוניות שהיו קודם ב-אזיים מחכות שוב כאן...ההיסטריה שולטת.