ג'וברה (כפריאת)

 (היום בו חוסל אחמד יסין) שעה 12:10: 'שממה במחסום'. לדברי החיילים במחסום אין סגר ואין עוצר, הפלסטינאים ממעטים לבוא ואלה שבאים אינם נבדקים. על פי ההסבר של מפקד המחסום; "הפוך על הפוך" לא בודקים את העוברים כדי למנוע פגיעתם הרעה של הפלסטינים. ולמרות כל זאת, מצאנו 9 מעוכבים העומדים בשמש הקופחת משעות הבוקר המוקדמות ומחכים לשחרורם. אנו פתחנו בסידרת שיחות טלפוניות (לקמיל, ליובל, לטלי הקמ"בצית). חוץ מאשר עם יובל, לא הצלחנו לדבר עם איש והשארנו הודעות בתיבה הקולית.החיילים השומרים לכיוון טול - כרם שוכבים על הרכס לצד הכביש עם רובים שלופים. הם מספרים שבשעות הבוקר ירו עליהם מכיוון טול - כרם (ראה הדו"ח של עדנה מ. ממשמרת הבוקר). כמו כן אמרו החיילים שנמסר להם על 'התראות חמות'. בשיחה עם החיילים נאמרו לנו דברים שונים על אודות נסיעת התלמידים בבוקר וחזרתם בצהריים (ראה הדו"ח של עדנה מ. כנ"ל). בינתיים הגיעו שליחיו של קמיל בנסיון לסייע לנו בשחרור המעוכבים. שמחנו לראות את מכונית המשטרה שהגיעה למחסום, בתקווה שהם יסייעו בשחרור המעוכבים. אך הכל היה לשווא.שעה 13:20: מכונית מתנחלים עוצרת והנהג מציע לנו "הסעה ללוויה של שייך יסין". כמעט והתפתינו...שעה 13:30: יובל מההומניטרית מסביר שהטיפול בשב"חים אינו בסמכותו. שעה 14:00: ארתאח. השער פתוח. 'גב אל גב' פעיל. אין הרבה משאיות ואין מעבר לבעלי תעודת זהות כחולה. אלה שיצאו לעבודה בבוקר, כשיחזרו לאחר העבודה תינתן להם הרשות לחזור לביתם.{בינתיים קראתי את הדו"ח של עדנה מ. ממשמרת הנבוקר ולא הייתי בטוחה שאותם מעוכבים שעליהם היא דיווחה בבוקר הם אינם אותם המעוכבים שאנו מצאנו בבואנו}בכל מקרה סיפור המעוכבים קשה ביותר. כל הטלפונים לכתובות שיש ברשותנו לא עזרו הרבה. הנחמה היחידה הייתה שקמיל הבטיח לי אישית שהוא יטפל בעניין מיד. מאחר והיינו צריכים לעזוב, השארתי ל- 2 מהמועכבים את מספר הטלפון הנייד שלי. לא קבלתי כל הודעה על גורלם.בברכה, תמי כ.