בית לחם (300)

צופות: 
חיה א', מרית ט', איילה ז'
28/03/2004
|
בוקר

בית לחם - מחסום 300 בהגיענו למחסום התברר שהחסימה (נקודת-האל-תעבור) הוצבה כ-30 מ' ממקומה בעבר, כדי להרחיקנו עוד יותר מקבוצת המעוכבים. כך מונעים מאתנו כל אפשרות של קשר ושל מסירת כרטיסי מוקד למעוכבים. נראו כ10 מעוכביםinfo-icon, פניהם לגדר, אם כי בהמשך חלקם ישב על המדרכה. אחד המגבניקים הבהיר ש"יש להם מיםinfo-icon ואל תדאגו". פתאום הגיחה ממכונית גברת לבושה בחולצה ירוקה, בחנה את כרטיסנו, והחלה בפעולה: הליכה צמודה כדי חיכוך, דחיפות גסות, ובסופו של דבר חטיפת תג המחסוםווטץ של חיה תוך דחיפה גסה וניסיון לתלוש מידיה את הדף שרשמה בו. אלימות פיזית לשמה תוך מלמולים שהיא מגינה על חיילי ישראל מפני הבוגדות. קריאותינו לחיילים ובעיקר למפקדם(?) אריק ארבלי כמעט שלא נענו והם אף המשיכו לדרוש שניסוג לאחור, ואילו לגברת אפשרו להתקדם. מאחר שאריק סרב לדרוש מהאישה שתזדהה, דרשנו ממנו לקרוא למפקדו. אכן, כעבור זמן קצר הופיע דותן. גם בפניו היא סרבה להזדהות ולתדהמתה ("הרי אני מגינה עליכם") אף דרש ממנה שתעלה על הניידת כדי שתיחקר במשטרה (תחנת מוריה). ואנחנו -- בעקבותיהם. התלונה במשטרה נרשמה וכך בילינו בוקרבמשטרה במקום במחסומים.חזרנו למחסום לקראת 10:00. עתה כבר היו במקום לפחות 30 מעוכבים. אחד המגבניקים הסביר לנו את תהליך השחרור הצפוי - כל השחרורים נעשים בבת אחת, לרוב לאחר שלוש שעות, ובעת הצורך ובאישור מפקד, אף כפליים.איש המת"ק, דוב, בקושי היה מוכן לענות על שאלותינו, בטענה שבשבוע שעבר אחת מחברותנו העליבה אותו מאוד והוא אינו מוכן לכך.