א-ראם, ענאתא-שועפאט, קלנדיה

ההתחלה בשועפאת: 6:30 תנועת כלי הרכב והולכי הרגל משביעת רצון. לא ניכר מתח, אם כי היו כמה מעוכבים ואנחנו הבטחנו לחזור. כשחזרנו אחרי שעתיים וחצי, היו שלושה מעוכבים חדשים. סיפורים עצובים: אב לארבעה שמחפש עבודה בבניה בשכונות הפלסטיניות נתפס בגבעות ביודעו שאין לו מה לחפש במעבר במחסום. הוא מיואש ומוחה דמעה, אבל לא יכולנו לעזור

. 7:00: א-רם. בלגן טוטאלי. הרבה חיילי מג"ב. מרוקנים את האוטובוסים לבדיקה פרטניית. שתי שורות של הולכי רגל: אחת לילדי בית ספר שנבדקים על-ידי חיילת. יש הרבה לחץ אך התור מתקדם. שורת המכוניות מתארכת כשכל מכונית נבדקת בדיקה קפדנית (אחת המכוניות נושאת בלון גז בבגז'...)שני מעוכבים, איש צעיר ואישה לא כ"כ צעירה, שניהם נתפסו בשדות. צילצלנו למוקד ההומניטרי של המנהל האזרחי, ודברנו עם יגאל שאמר שינסה לזרז הליכים. כשחזרנו אחרי שעה וחצי, האישה לא היתה ומ' אמר שנתן לה ללכת (חזרה הביתה...) בגלל היותה אישה. במקום זאת, היו עתה כעשרים מעוכבים וכל האוטובוסים והטרנסיטים רוקנו מנוסעיהם וכל התעודות הועברו לבדיקה. המתח עמד באויר והחיילים בודקים את המספרים עם השב"כ בטלפון וכותבים את הדוחות ביד. יש "מבצע", כך נאמר לנו, של תפיסת מתחמקים בשדות. טלפנו שוב להומניטרי ושוב אמרו שהם יבדקו. (דברנו עם ענבל). נדמה שהחיילים תחת לחץ בגלל שהמשימה שהם צריכים לבצע סובלת מהעדר כלים מתאימים כגון מסופים, והפרימיטיביות הכללית של המחסום והדבר לא משרת לא אותם ולא את הפלסטינים.

7:45: קלנדיה. אין מעוכבים וההתקדמות הכללית של הולכי רגל ומכניות מתקבלת על הדעת. הבעה היום: א-רם! חנה