א-ראם, קלנדיה
מחסום א-ראם מתנהל בכבדות כבר מספר שבועות. עומס רב של אנשים ההולכים לעבודתם, תלמידי בתי ספר מהקטנים שבהם עד לתיכון. כולם פותחים תיקים. מספר רב של מג"בניקים שאינם מצליחים להשתלט על העסק. אחד מרכז את האנשים ומעכב את התור, שני שולח אנשים אחד אחד לראש התור, ושלישי בודק תעודה תעודה וילקוט ילקוט. ניסינו לשאול אם אין אפשרות ששניים יבדקו ונאמר לנו שלא!מעניין לראות איך שמחסום שהתנהל ב"קלות" יחסית במשך השנה האחרונה, כשהמעבר בו היה שוטף והקהל העובר היה מציג תעודה וממשיך הלאה, הפך שוב למחסום בעייתי ולפקק של אנשים. יש לנו השערה שהמפקד החדש בני, שהוא בבחינת מטאטא חדש, הכניס סדרים חדשים (כמו איסור על טרנזיטים הבאים מכיוון ירושלים לעשות במקום סבוב פרסה), וכך ביום בהיר אחד משתנה תפקוד המחסום והופך לסיר לחץ תרתי משמע.
מחסום קלנדיהכ-200 אנשים מצטופפים בתור. בדיקה פרטנית של כל אחד ואחד. תור נפרד מהיר יותר לילדים ואנשים מבוגרים.ביררנו מדוע הבדיקות הן כה דקדקניות והתור עמוס כל כך, ונאמר לנו מכמה גורמים שיש התראות "בדומה למה שהיה בשכם". בין היתר דיברנו עם המג"ד סא"ל אמיר וסגרנו אחת ולתמיד (אני מקווה) את עניין האישור לצלם במחסום. מותר לצלם (לפחות לנו) ושסג"מ שחר - מפקד המחסום בפועל לא ינסה לבלבל לכן את הראש.אמיר הפנה אותנו למ"פ המחסום ונוסף לנו, על פניו, איש קשר שעושה רושם קשוב (ימים יגידו...) סרן צחי.ארבעה מעוכבים
בתחילת שהותנו במקום ושניים בסופה. לשאלתנו השיב החייל השומר עליהם שאחד סתם עמד שם , השני ברח ושני הנותרים ימצו את הדין של "עד שלוש שעות תמימות" . החיים חזרו למסלולם הרגיל.