1אחה"צ

. אבו דיס 17.3.04 אחר הצהרים. חגית ש ואורה א בקרבת המלון הופתענו לגלות צוות נוסף של מחסומאיות. גם הן הופתעו לראותנו. טעות בסידור העבודה. החלטנו שהן תסענה לואדי נאר ואנחנו נשאר באבו דיס וסביבתה. 3.15 ליד הפשפש תשעה מעוכבים. מפקד המחסום אסר עלינו לדבר אתם וסרב בגסות לדבר אתנו ולומר מה שמו.( הוא לא ענד תג זיהוי). אחרי איום בתלונה, הוא מלמל שם, כנראה "בן צור".המעבר היה פתוח ותעודות זהות נבדקו "שגרתית", לדברי בן צור. לפתע, הוא פקד על המעוכבים ללכת לתחנת הדלק ולחכות שם. הם צייתו והלכו באי רצון. כשבאנו לתחנת הדלק כעבור כשעה, התברר לנו שהם נשלחו חזרה אל הפשפש. 3.45 בענתא 4 מעוכבים. 3 שוטרים ושוטרת בודקים מכוניות באקראי. הולכי רגל עוברים לידם ללא בדיקה ונכנסים למכוניות אחרי שהן עוברות את הבדיקה. שוטרת בג'יפ (מס 421 22) ממלאת שאלון של אחד המעוכבים. היא שואלת בעברית וחברו מתרגם לו לערבית. בתשובה הוא מתאר בערבית את המסלול שבו עבר משכם (חווארה)- לקלנדיה- א ראם-ענתא. לבסוף, הוא מתבקש לחתום על הטופס שנכתב עברית, שהוא אינו יכול לקראו.מסבירים לנו שהוא לא חייב לחתום. אם לא יחתום, ירשמו בטופס השאלון שלו "מסרב". הטפסים מיועדים רק לתושבי השטחים ולמעוכבים. למעוכב הזה (שחתם) לא נתנו לעבור. בדרכנו חזרה לאבו דיס מחסום פתע. שני ג'יפים נעצרים והחיילים קופצים, יורדים לוואדי וחוזרים עם "ציד": שני פועלי בניין שנתפסו "על חם" בשעה שעבדו שם. המפקד, רביע, מתפאר שהוא "ערך תצפית" וגילה אותם. כשהוא נשאל לסיבת "הצייד" הזה, הוא משיב "אסור להם לשהות כאן. זאת הוראה מגבוה".