חברון

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
מירה ב, עדנה , אילנה
18/03/2004
|
בוקר

לעברנו ליד מעבר דורה- אל פאוואר בערך בשעה 6:55. המחסומים היו פתוחים ולא היו חיילים במקום ולכן לא נעצרנו. הגענו למעבר חברון-יטא (שנקרא גם ,מעבר הכבשים' ו/או ,מעבר ארי') ב7:05 . האמר חנה בכניסה לחברון והתנועה של הולכי הרגל משני הכוונים הייתה חופשית. החיילים ישבו בתוך ההאמר. חנינו במרחק 50 מטר משם בצד של יטא. הלכנו ברגל לתחילת השביל (דרך טרשים) בה חצו הפלסטינים (גברים נשים וטף) את כביש 60 לכיוון חברון וחזרה. חילקנו כרטיסים של המרכז ההומניטארי והחיילים לא הפריעו לנו.אחרי 20 דקות הגיע ג'יפ שנעמד ליד ההאמר ועזב אחרי זמן קצר. מיד אחרי כן יצאו 2 חיילים מן ההאמר הם ניגשו אלינו ואמרו שכל עוד נשאר במקום הם יעצרו את מעבר הפלסטינים. כשמחינו נגד הסחיטה הזו הם ענו שהם פועלים עפ"י פקודות המח"ט ושזה נעשה מתוך דאגה לביטחוננו. תוך כדי שיחתנו איתם ראינו שאכן תנועת הפלסטינים בשני הכיוונים נחסמה ע"י החיילים. לכן נכנסנו לרכב שלנו והתרחקנו כ 200 מטר משם וחנינו על גבעה. משם ראינו שתנועת הולכי הרגל התחדשה. אחרי בערך רבע שעה ההאמר התקרב אלינו בנסיעה מאד מהירה אבל רק הסתובב וחזר בלי לעשות שום דבר. תנועת הולכי הרגל בשני הכיוונים המשיכה בתחתית הגבעה. ברגע שהחיילים (שהיו מאד לא ידידותיים) הורו לנו לעזוב את המקום, מירה צלצלה ללשכת מח"ט חברון (בערך בשעה 7:45). הפקידה ביקשה שהות כדי לברר מה קורה ושנתקשר שוב אחרי רבע שעה. ניסינו גם להשיג את הדוברים של תת-אלוף איזנקוט אך לא הייתה תשובה. השארנו הודעה מוקלטת.כשמירה צלצלה שוב ללשכת מח"ט חברון, החיילת (שקוראים לה ורד) אמרה שהתקשרו לסמב"צים ושהמח"ט נתן פקודה לא לעצור את מעבר הפלסטינים בתנאי שאנחנו לא נכנס לשטח A (אפילו לא התקרבנו לשטח A). לא חזרנו למעבר כדי לבדוק אם החיילים יתנו לנו להישאר הפעם. בינתיים צלצלנו לכרמלה מנשה וסיפרנו לה על הסחיטה שהופעלה עלינו- היא אמרה שמעולם לא שמעה שדבר כזה קורה ושעלינו לתקשר אליה הערב כדי שתוכל אולי לשדר משהו בנדון מחר. רשמה אילנה