בית איבא

 9.15-9.40 יכולנו להגיע למחסום עם הטרנזיט בגלל השער החוסם את הגישה למעלה הדרך. החיילים הסבירו את הכללים: איש אינו מורשה להגיע לכביש מס' 60, כך שאנשי צרה, תיל וג'ית מנותקים אלה מאלה. תושבי צרה ותיל יכולים לצאת רק דרך בית איבא כי הדרך הישירה לשכם חסומה בפניהם. חולים זקוקים לתחבורה כלשהי שתביאם לבית איבא ומשם באמבולנס לבית החולים בשכם. נהגים זקוקים לאישורים מיוחדים כדי להגיע מהכפרים הנ"ל לבית איבא. גברים צעירים (בני 16-35) לכודים למעשה ואינם יכולים לצאת מכפרם, כמו בבית פוריק. שוחחנו עם נהג משאית שהגיע מקוצין וספר לנו שהצבא תופס מזה זמן מה בתים בכפר ומחליף מדי 2-3 חודשים את הבית התפוס. יושבי הבית נאלצים לעוזבו לתקופה זו. הוא הוסיף שהבעיה הקשה ביותר שלהם היא של תלמידי התיכון הצריכים להגיע לשכם. בני 16-18 חייבים באישורים כדי לעבור את מחסום בית איבא והם אינם מקבלים אותם בקלות. הוא בקש עזרה בפתרון בעיה זו. בית איבא, 10.00-13.00 בבואנו נתקלנו במספר גדול של גברים צעירים שתעודות הזהות וכרטיסי הסטודנט שלהם נלקחו לבדיקה. החיילים טענו שרבות מהתעודות מזויפות. בדיקת השב"כ נמשכה שעות ארוכות. רופא שינים צעיר חכה מ-9.30 עד 13.30 עד שתעודותיו הוחזרו, אבל הוא סורב ולא יכול היה להגיע למרפאתו בשכם. חייל הופיע כל רבע שעה ובידו מספר תעודות שהוא החזיר אחרי שדרש מהמעוכבים לשבת.התקשרנו לכל מי שרק יכולנו לחשוב עליו ונדמה לנו שכתוצאה מהלחץ הופיעו קצינים בכירים שטרחו להסביר לנו בבטחון מוחלט ובחשיבות עצמית את החשיבות של פעילותם הבטחונית.