תרקומיא

מקום: 
צופות: 
רעיה י', סיגל ר-ק
10/03/2004
|
בוקר

הגענו ב 5:45 וחיכה תור של כ- 40 פועלים. החיילים היו יעילים יחסית העבירו אחד אחד, ללא מעוקבים וללא תקריות. זרם דליל של פועלים המשיך להגיע. הפועלים סיפרו לני על המהירות והיעילות בה הדברים התנהלו יום קודם לכן. אחד סיפר על מטע הזיתים הצמוד השייך לבני כפרו. הוא ציין שמאז המחסום לא נותנים להם להגיע למקום ואין ביכולתם לאסוף את הזיתים בשל החשש מצלפים. נתנו לו כרטיס ביקור והמלצנו לו ליצור קשר. פועל נוסף סיפר לנו, בחיוך, על התרנגולות והביצים שלא נתנו לו להעביר בשבוע הקודם. קראנו על התקרית בדיווחים, ולכן ניסינו להסביר לו שהסיבה נעוצה במשרד הבריאות ולא מסיבות ביטחוניות או שרירות לב. היה לו קשה לקבל את ההסברים. עד 6:45 כולם עברו, והגיעו עד בודדים שעברו ללא בעיות עד קצת אחרי 7:00 בבוקר. חיכינו עוד כמה דקות לאוטובוסים של משפחות האסירים. לבסוף שאלנו את החיילים במחסום. הם לא ידעו על הביקור ואמרו שלרוב כן מיידעים אותם קודם. עזבנו ב 7:30.מאוחר יותר רחל ידעה אותנו כי משפחות האסירים עברו ממחסומי ירושליים.רשמה סיגל.